יאיר הס, מנכ"ל עמותת 'הילל', ואלחנן אוביץ, בן 19, בן למשפחה ליטאית חרדית, חולם להתגייס לשריון עם דיחוי של בן ישיבה, שוחחו היום (שני) עם ליאת רון בתוכניתה ב-103fm, על רצונו של אוביץ להתגייס לשיריון.
"צריך לתת פי שניים יותר סיוע לעזה": הפצצה של ראש המל"ל לשעבר
חמאס איבד את ה"מוח" של הארגון? הרמז של נתניהו על חיסול מרוואן עיסא
בפתח השיחה אמר אוביץ: "האמת שמגיל קטן שלמדתי בישיבה ראיתי את כולם הולכים במסלול שהוא אחד שזה להיות אברכים. אני לא ראיתי את עצמי הולך בכיוון הזה. בעצם מאז ומתמיד ראיתי את עצמי מתגייס לצבא, נותן את עצמי למדינה".
"אני תמיד הרגשתי שונה ורציתי לתת מעצמי יותר, הלכתי למכינה חצי שנתית", המשיך לשתף בגילוי לב. "בעצם להתחבר למדינה לישראליות למטרה הגדולה. הייתי במכינה שנקראת 'גבע', הילל כיוונו אותי לשם. בעצם מאוד עזרה לי במלגות בדברים כאלה. ובגדול עכשיו גם הילל פתחו את המכינה שלהם".
"במכינה עוזרים לכל מי שמתלבט, מי שנמצא שם לא חייב להתגייס. לכל מועמד יש מעמד תורתו אומנותו והם עוזרים לך להוריד אותו וללכת לכיוון גיוס. הם עוזרים גם במעמד של חייל בודד למי שצריך. וידע כללי על הצבא. כי אנחנו לרוב לא יודעים על הצבא ומה זה מסגרת חילונית, והרוב חוטפים שוק", הוסיף.
כאשר הס נשאל מה ההבדל במסגרת של המכינה של 4 שבועות לבין מסגרות אחרות שמכינות חרדים לגיוס, השיב: "יותר נכון לקרוא לזה תוכנית הכנה לשירות. אנחנו מדברים עם צה"ל ומשרד הביטחון. אני יותר נכון. יותר מ-12 שנה על כך שאם רוצים שצעיר או צעירה מהחברה החרדית יתגייסו לצה"ל ולפעמים יוצאים מהחברה החרדית בגיל 22, לפעמים בגיל צעיר יותר".
"אבל ההחלטה להתגייס עבורם היא לא פשוטה", המשיך. "קודם כל, לכל הנשים יש פטור, גם להרבה מהצעירים יש פטור כזה או אחר. ובנוסף לכך הם לא מכירים את הצבא. בשונה מתוכניות גיוס חרדיות שבהן מובטח לאדם שהוא מתגייס ליחידה חרדית שיש שם רבנים ויש אנשים חרדים שמכירים אותו. בחור שיצא מהחברה החרדית או בחורה מגיעה לצה"ל, לעולם שהיא לא מכירה. בלי חברים או חברות שהיא יכולה להכיר ושמכירים את העבר שלהם".
"אנחנו מנסים לעזור וללוות. יש לנו צוות שלם של מתנדבים וגם צוות שכיר, שעוזר ומלווה אנשים גם במהלך הגיוס וגם במהלך השירות הצבאי", הוסיף. "תוכנית ההכנה הזו היא בעצם פרויקט של משרד הביטחון שמופעל באמצעות הסוכנות, והמימון מגיע מהמשרד לשיוויון חברתי וקידום מעמד האישה. זה איזשהו מערך מאוד מורכב שהצלחנו להרים ותיכף אני אסביר גם מה הבעיה בה. היא לא מיועדת רק ליוצאים בשאלה".
לאחר מכן אמר: "התוכנית מיועדת לאנשים שיצאו מהחברה החרדית או אפילו לכל אדם שגדל בחברה החרדית ורוצה לשרת ביחידות צה"ל הרגילות, ולא ביחידות החרדיות. לא נכנסים לשאלה למה הוא רוצה לעשות את זה ולאף אחד לא איכפת במה הוא מאמין או איזה מצוות הוא שומר. זה ממש לא העניין, העניין הוא אנשים שגדלו בחברה החרדית ואומרים 'רוצה אני לשרת בצה"ל' וזקוקים להרבה תמיכה".
"צריך לומר שיש גם הרבה מאוד שמתגייסיים לשם בשונה ממה שאנחנו רואים ביעדי גיוס החרדים", המשיך. "התחלתי לומר שאנחנו מדברים על כך 12 שנה עם משרד הביטחון. ולמה זה לא קרה? משום שמי שמבין את הפוליטיקה הישראלית מבין שהפוליטיקאים החרדים לא יאפשרו שהצבא ייתן תוכנית טובה שמאפשרת לאנשים יציאה טובה מהחברה החרדית".
כאשר אוביץ נשאל אם בעקבות המלחמה הוא רואה רצון להצטרף למאמץ הלאומי, השיב: "האמת היא שרובם המוחץ רואים בזה שהם בחורי ישיבות, הם אומרים: 'אנחנו חיילים בצבא השם'. יצא לי לשמוע את זה גם הרבה בהיותי בחור ישיבה. המלחמה לא עשתה כלום. וליהפך היא חיזקה את מי שרואה את עצמו כלומד תורה ומחזיק את המדינה ככה".
"אני יודע שאני רוצה לתת את החלק שלי ולתרום למדינה מעצמי", אמר בסיום הראיון. "ובגלל זה רציתי להיות לוחם ולתת את ההכי טוב שלי. ובאמת הדבר הזה שהילל עושים הם עושים עוד דברים נפלאים, זה מדהים במיוחד כשזה בא ממשהו מכינתי שבא מטעם המדינה ולא סתם משהו פרטי".