היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה הערב (חמישי) לבג"ץ כי היא תומכת בביטול התיקון לפקודת המשטרה, שמקנה לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, סמכות להתערב בחקירות. "התיקון יוצר מבנה משטרי לא מאוזן המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי ללא ערובות המבטיחות את הפעלת הכוח באופן מקצועי, עצמאי ושוויוני ושמירה על שלטון החוק וזכויות האדם. על כן, התיקון אינו חוקתי" כתבה.
עוד ציינה בהרב-מיארה כי "יש לבטל את החלק בתיקון המקנה לשר לביטחון לאומי את הסמכות להתערב בתחום החקירות נוכח הפגיעה הקשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק. שאר חלקי התיקון אף הם אינם חוקתיים ודינם בטלות, אלא אם בית המשפט יפרש אותם באופן המבטיח הגנה על זכויות אדם, ומניעת פוליטיזציה של עבודת המשטרה".
נזכיר כי הסוגיה גרמה לסערה רבה בין היועצת המשפטית לממשלה לשר לביטחון לאומי. לפני כעשרה חודשים בהרב מיארה הגישה את תגובתה לעתירות לבג"ץ בעניין חוקתיות התיקון לפקודת המשטרה, שבוצע לפני כניסתו לתפקיד של השר לביטחון לאומי. בתגובה ציינה היועמ"שית כי התיקון כפי שהוא "עמום ומעלה חשש לפוליטיזציה של המשטרה".
היועמ"שית פתחה והדגישה כי "חובתה של המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שיוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט. "עוד קודם לתיקון הפקודה, היה ברור כי בסמכותו של השר הממונה על המשטרה לקבוע מדיניות כללית לפעילותה. התיקון לחוק התייחס לסמכויות השר באופן עמום, מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו את עצמאותה המקצועית של המשטרה. בנסיבות אלה מתעורר חשש כבד מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט".
בתגובה, מסר בן גביר כי ״התנהלות היועצת המשפטית לממשלה באופן פוליטי שערורייתי, משולח רסן ופרוע, בקו לעומתי מופגן מאז הקמת הממשלה הנוכחית, חוצה כל קו אדום אפשרי. התנהגותה הינה חסרת תקדים בתולדות הייעוץ המשפטי מאז הקמת המדינה, כאשר היועמ״שית יוצאת באופן עקבי, בוטה ומוצהר כנגד ממשלת ישראל. התנהלותה על תקן יו״ר האופוזיציה בפועל, איננה מאפשרת עוד את המשך המצב הקיים. ״לאור הנ״ל, וע״מ לאפשר לממשלת ישראל קבלת שירות משפטי מקצועי בסיסי, סיעת עוצמה יהודית תגיש בימים הקרובים את הצעת חוק פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה, ותדרוש מהקואליציה לקדם הצעת חוק זו. גם בזמן מלחמה ממשלת ישראל זכאית לייצוג משפטי מינימאלי שאיננו עוין״.