השר בני גנץ פנה ביום חמישי בשבוע שעבר ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה במכתב רשמי, בו הוא מבקש לבטל את הפגרה, או לכל הפחות, לאפשר כינוס ועדות ללא הגבלה.
מחאות בת"א וירושלים: דגל ישראל הוצת במאה שערים, לפידים בדרך בגין
נתניהו מגיב לביקורת: "מי שאומר שאני לא עושה הכל להחזרת חטופינו, טועה ומטעה"
גנץ משווה את המצב הנוכחי עם תקופת הקורונה, בה הכנסת ידעה " להתעלות לגודל השעה", ומציע לאוחנה לבטל את הפגרה לטובת הדיונים שנוגעים "אך ורק בנושאים הקשורים למלחמה שיועלו בהסכמה בין האופוזיציה לקואליציה, כדי לתת מענים לצרכי הציבור ולא פחות מכך - לתחושותיו".
וכך כתב גנץ במכתבו לאוחנה: "הריני לפנות אליך כיושב ראש הכנסת בכדי שתפעל על פי כל דין ואף באם תידרש להובלת תיקוני חקיקה, כדי לאפשר את המשך הדיונים במליאת הכנסת ובוועדותיה, ולבטל את פגרת הכנסת אשר עתידה להתחיל מיום כ"א באדר ב' התשפ"ד (8.4.2024) ועד ליום י' באייר התשפ"ד (18.5.2024) או לכל הפחות לתקן את החלטת ועדת הכנסת מיום ט"ז באדר ב' התשפ"ד (26.3.2024) ולאפשר כינוס ועדות ללא הגבלה".
עוד כתב, כי "בימים מורכבים ומאתגרים אלו, בהם מצויה מדינת ישראל ואזרחיה תחת מלחמה, הדבר הנכון, הראוי והמנהיגותי הוא שכנסת ישראל, בית המחוקקים וביתו של העם יהיה פתוח ופעיל באופן מלא וסדור. שכלל הכלים הפרלמנטריים יעמדו לרשות חברי וחברות הכנסת, וזאת כמובן – אך ורק בנושאים הנוגעים למלחמה שיועלו בהסכמה בין האופוזיציה לקואליציה, בכדי לתת מענים לצרכי הציבור ולא פחות מכך - לתחושותיו. מיותר לציין, כי ממילא נידרש לדיונים מרתונים בשורת נושאים ובראשם חוק הגיוס, והעברת והארכת תקנות וחקיקות שונות, הנוגעות למצב המלחמה והסיוע לעורף".
"אני ער לכך, כי התקיימו דיונים בנושא בוועדת הכנסת ועמדת 'המחנה הממלכתי' הובאה בפני יתר סיעות הבית. אולם, לאור הדיון הציבורי הער בנושא, אבקשך לשקול זאת שנית. אציין כי כפי שידענו להתעלות לגודל השעה בתקופת הקורונה במהלך הכנסת ה-23 הרי שנכון הדבר גם כעת. כחברי כנסת וכמנהיגי ציבור, יש לנו אחריות לתת דוגמה אישית, להגדיל את הסיוע לאזרחים והמענה להם, ולהגביר את האמון של העם בנבחריו בשעה המאתגרת שבה אנו נמצאים", כתב גנץ.