יש סצנה בקלאסיקה האמריקאית "הסנדק", כאשר דון קורליאונה מגלה למשפחתו - ולקהל - שהאיש מאחורי המלחמה נגד משפחתו הוא למעשה ראש משפחת המאפיה המתחרה דון ברזיני. הסרט הציג בעבר את ברזיני כמתווך בין כמה משפחות שנלחמות זו בזו. קורליאונה אומר: "לא הייתי בטוח עד היום... זה היה ברזיני כל הזמן הזה". הסצנה הזו עשויה ללמד אותנו משהו על המלחמה הנוכחית בעזה.
רוב הציבור: לנתניהו חשובה יותר הקריירה מהחטופים; אך כמה מנדטים הוא קיבל? | הנתונים המלאים
מסתבר שה"עסקה" שאליה חמאס הסכים אמש (שני) הייתה שונה מזו שישראל חשבה עליה. במקום זאת, על פי דיווח ב-Axios , חמאס ניהל שיחות עם ארה"ב, קטאר ומצרים והסכים לעסקה שונה, שהייתה גרועה בהרבה עבור ישראל מהקודמת שישראל הסכימה לה. על פי הדיווח, גורמים ישראלים חשו שארה"ב והמתווכים בדוחא ובקהיר "שיחקו" בהם.
זוהי חשיפת דון ברזיני, שבעה חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל. חמאס לא ביצע הטבח בשבעה באוקטובר בחלל ריק. התקיפה נעשתה כי היא ארגון הטרור ידע שיש לו חיפוי. קטאר, בעלת ברית גדולה של ארה"ב, שאינה בנאט"ו, מארחת את בכירי החמאס. היא עושה זאת מאז שנת 2012 ומדיווחים עולה כי וושינגטון ביקשה מדוחא לעשות זאת. בשבעה באוקטובר התכנסו מנהיגי חמאס המתגוררים בקטאר לצילום משותף כדי לחגוג את המתקפה. הם לא הרגישו צורך לרוץ ולהסתתר. לא רק שהם היו בטוחים בדוחא, אלא שהמארח שלהם, בעל ברית מערבי, סיפק להם הגנה וכיסוי.
בכירי חמאס מבצעים הרבה נסיעות ברחבי האזור מאז שבעה באוקטובר. במקום להיות מבודד, ארגון הטרור צבר השפעה. נשיא טורקיה, חבר נאט"ו, אירח באפריל את מנהיגי חמאס. מאז התקיפה שלח חמאס גם פקידים למוסקבה וקיבל גיבוי ממדינות רבות. המשמעות היא שישראל התמודדה עם קרב עלייה בעזה.
בחזרה לאנלוגיית הסנדק, הבעיות של משפחת קורליאונה מתחילות כשהם מוזמנים לפגישה עם סוחר סמים בשם וירג'יל סולוזו, בהנחיית משפחת טאטליה. זה מוביל לניסיון התנקשות בדון קורליאונה ומכניס את המשפחה למסלול התנגשות במלחמה עם משפחות המאפיה האחרות. מה חמאס בסיפור שלנו דומה יותר לסולוזו, מאשר למשפחות חזקות יותר. חמאס נתמך על ידי איראן. הוא מתארח ומגובה על ידי קטאר וטורקיה. לחמאס יש חברים במקומות הגבוהים. האתגר של ישראל הוא לא רק להביס את חמאס.
לא מדובר במלחמה סטנדרטית. חמאס הוא ארגון טרור, אבל הוא גם הרבה יותר מזה. חמאס שולט בעזה מאז 2007, ולפני כן הוא פעל הן כסוג של מאפיה והן ככנופיית טרור דתית. יש לראות את השליטה של חמאס בעזה מבעד לעדשת המאפיה השולטת בעזה. לשליטתו של חמאס בעזה יש קווי דמיון רבים לקרטל, בדומה לאופן שבו קרטל מדיין גרם פעם להרס בקולומביה.
ברגע שנבין את האתגרים העומדים בפניו בהבסת חמאס, בשל תומכיו באזור ותומכיו החזקים ברחבי העולם, אז נוכל להתחיל להשתחרר מחלק מהחשיבה הפשטנית שעמדת בבסיס המלחמה הזו. להביס את חמאס זה יותר מסתם השמדת היכולות הצבאיות שלו. חמאס כבר חזר לשלוט ברוב רצועת עזה. הוא עשה זאת גם בעבר, אחרי כל סבב לחימה.
הסיבה לכך היא שהוא מפזר את לוחמיו, מסתיר את נשקו ומחכה ליום שאחרי. הוא יודע שישראל כנראה תעזוב. חמאס יבנה את עצמו מחדש במהירות, כפי שעשה בעבר. ההערכות הישראליות לגבי הנזק שנגרם לחמאס לאחר מלחמות קודמות תמיד הוערך יתר על המידה. חמאס תמיד חוזר בעוצמה ובמהירות רבה יותר ממה שאנשים מצפים. הפעם, כנראה שיש לחמאס יעדים גדולים יותר שנתמכים על ידי מי שעומד מאחוריהם. המשמעות היא - שלהנהגת חמאס בדוחא ולתומכי חמאס באנקרה, מוסקבה וטהראן יש תוכניות עבור הארגון.
שוב, נחזור לסצנה ההיא ב"סנדק", כשראשי משפחות המאפיה נפגשים ודון קורליאונה סוף סוף מבין ש"ברזיני כל הזמן הזה" הוא שעמד מאחורי המלחמה הזו. המלחמה שחמאס פתח בשבעה באוקטובר לא פתח רק חמאס בעזה. הדבר ניכר מהעובדה שהנהגת חמאס בדוחא לא הופתעה מהאירוע. הם לא רצו ועשו שיחות טלפון בהולות למארחים שלהם ואמרו: "לא עשינו את זה; לא היה לנו מושג". המארחים שלהם לא התקשרו לבעלי בריתם במערב ואמרו: "חמאס בגד בנו; אירחנו אותם, אבל הם ביצעו את הטבח הנורא הזה". למעשה, אם חוזרים לשבעה באוקטובר, אין ראיות לכך שמישהו הקשור לחמאס הופתע מהתקיפה הזו. מוסקבה לא ביצעה שיחות טלפון בהולות, טהרן לא וגם אנקרה לא.
עוד בשישה באוקטובר נמכר לישראל סיפור שהציג את חמאס כ"מורתע". אחרי שבעה באוקטובר נוצר נרטיב האומר שכמעט בלתי אפשרי להביס את חמאס בגלל עוצמתו, ושחיסול של רוב ה- 24 הגדודים שלו יהווה "ניצחון" בעזה. שני הנרטיבים לא הגיוניים. אם חמאס היה מרתיע ולא היה מסוגל לעשות נזק רב לישראל, אז איך הוא גם כל כך חזק שכמעט בלתי אפשרי להביס אותו? ואם חמאס בעצם היה ידוע כבעל עוצמה רבה, עם 24 גדודי לוחמים - 30,000 מחבלים - אז מדוע נותר הגבול כמעט ללא הגנה מפני ארגון הטרור העוצמתי הזה?
ברור שהתשובה לשאלה הזו היא שישראל סמכה על חמאס, כי חמאס סונן דרך סוג של דמות דון ברזיני. לאחר שחמאס שיקר על הרתעתו וביצע טבח ענק, הוא המשיך לסמוך על מארחיו ותומכיו בחו"ל במהלך המלחמה בישראל. בדצמבר, למשל, לישראל נאמר לעבור למלחמה בעוצמה נמוכה יותר בעזה. בפברואר, נאמר לישראל שעליה לעשות הפסקת בגלל הרמדאן. ואז, נאמר לישראל לדחות מתקפת רפיח. בכל שלב, חמאס קיבל את מרווח הנשימה הדרוש לו והצליח לעכב את השיחות על עסקת חטופים. כעת, אנו מבינים שסביר להניח שישראל הוטעתה לאורך כל התהליך.
כעת, חמאס רוצה הפסקת אש של עד שבוע לכל חטוף. מטרת הארגון ומטרת תומכיו היא להשתמש בעסקה כסיום המלחמה, כדי להשתלט על הגדה המערבית בטווח הארוך. עכשיו זה הוגן לומר שזה היה ברזיני כל הזמן הזה. המעצמות שעומדות מאחורי חמאס והשפיעו על המלחמה הזו מלכתחילה, כדי להשאיר את חמאס בשלטון בעזה ולהעלותו לשלטון בגדה המערבית - הן ברזיני.