ד"ר דפנה ריצ'מונד-ברק, מרצה בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה - באוניברסיטת רייכמן, חוקרת בכירה וראשת הדסק למשפט בינלאומי במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור, בשיחה עם מעריב על התביעות המשפטיות נגד המנהיגים הבכירים של ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
"התשובה היא לא": אוהד חמו מסביר למה חמאס לא יקבל את העסקה
הבכיר לשעבר חשף שיחה עם הנגבי: "הצעתי לו לרדת על הברכיים ולהתנצל"
בואי תעשי לנו סדר, האם באמת יש הבדלים מהותיים בין המוסדות השונים בהם אנחנו רואים תביעות כנגד ישראל?
"כל הפורומים וכל המוסדות הבינלאומיים עוסקים בסוגיות מאוד דומות ויש להם אסטרטגיה מאוד מובנית".
זה מבחינת מבניות המוסדות או של הפלסטינים עצמם?
"של הפלסטינים".
בואי נדבר על צווי המעצר כנגד גלנט ונתניהו, את אומרת שיש פערים בתפיסה של המהלך?
"יש אי הבנה כי כשאנשים מגדירים את זה ומתמקדים באי יכולת של נתניהו וגלנט לנסוע לחו"ל ולמעשה מפספסים את הנקודה החשובה. נכון שאתה אומר שזה עניין פרסונלי ונכון שזה מגביל את היכול לצאת לחו"ל, אבל העניין הוא ההגבלה שבעצם ניהולה של המדינה. איך ניתן לעשות את זה, למעשה לנהל למשל את יחסי החוץ. ברור שזה לא הגבלה של לנסוע לחופש וברור שזה עניין רוחבי".
האם זה עניינם הפרטי של הבכירים או שיש חשש אמיתי לעלות על מטוס ולנחות במדינה כזו או אחרת?
"זה בדיוק העניין שחשוב להדגיש. ההשלכות הן הרבה יותר מרחיקות לכת מאשר מה שבעצם אמרו הרבה פרשנים עד עכשיו. יהיו עוד בקשות לצווי מעצר בינתיים זה עוד לא הגיע לרמת החיילים באופן פרטני אבל אולי יהיו, גם זה לגמרי אפשרי וצריך להתכונן לזה ולא לחכות שזה יגיע ולחשוב רק אז מה המשמעויות. בנוסף בהחלט זה יכול להשפיע על היכולת של החיילים והמפקדים".
אז בעצם את אומרת כאמור שאין להקל בכך ראש?
"זה מאוד רציני, מאוד רציני, זה מראה שאנחנו הופכים להיות שחקן בקהילה הבינלאומית שהוא מוקצה, שהוא לא רצוי, שמושם למעשה בצד. אפילו בגרמניה אמרו שיש פה קושי. המדינות רוצות לציית לחוק הבינלאומי. הסכנה פה היא מאוד גדולה לא רק לדרג המדיני אלא גם לדרג הצבאי".
דובר על פעולה דרך הסנאט והקונגרס, האם לישראל יש דרך אמיתית להשפיע ולשנות את ההחלטות והאם מצידו של התובע זה סוף פסוק?
"חשוב להגיד שלטענות שעלו על חוסר סמכות בית הדין, אין להן שום הצדקה. לבית הדין יש לגמרי סמכות התובע וגם הפלסטינים פועלים על פי כללי המשחק. יש כללי סמכות של בית הדין הפלילי הבינלאומי שמדינה הופכת לחברה ואז הסמכות תופסת גם על אזרחיה וגם על כל מה שקורה בשטחה".
איך זה מתבטא עם הפלסטינים?
"אם יש אזרח של מדינה שאינה חברה, אך הוא מפר את המשפט הבינלאומי לכאורה במדינה שכן חברה, אז זה תופס לגביו ולכן אין הצדקה לטענת הפרת הסמכות, גם אם ישראל לא חתמה על אמנת רומא".
אז מה כן יכול להוות כמהלך לטובת ישראל?
"האפשרות היא החזרה עיקרון מאוד בסיסי של המשפט הבינלאומי, שאומר המערכת הפלילית בעצם נכנסת לפעולה רק שהמדינה עצמה אינה עושה את העבודה שלה. אם היא לא חוקרת או לא רוצה היא מפרה את עיקרון המשלימות. לכן אם ישראל תראה שהיא חוקרת באופן עצמאי זה יכול לסייע".
אבל יש סעיפים תקדימיים וחדשים כמו נושא ההרעבה?
"הייתה פה יד מכוונת. בחרו פשעים לכאורה שהמשלימות לא תגן עליהם והעניין הזה לא יעבוד בשביל לאפשר התקדמות בהליך. אם ניקח חייל, יראו מה הוא עושה או אחרים באופן פרטני. אבל הבחירה בהרעבה הייתה מכוונת לגבי המנהיגים".
מדברים על כשלים בהסברה, האם היו גם כשלים משפטיים במהלך הדרך שהביאו אותנו למצב הזה?
"יש כאן שילוב של שני דברים. יש כשל הסברתי לגבי מה אנחנו עושים בעזה. גם לא מפרסמים שום מידע ומספרים וגם מודיעים יותר מדי זמן לפני על הפעולה הצבאית, ומזה 20 שנה הפלסטינים פועלים בזירה הזו ולכן זה לא משהו שיכולנו בשבועיים האחרונים לעשות אותו וגם את זה צריך להבין".
כוונתי היא למשל האם במקום לא להכיר במסכות בית הדין היינו משתפים פעולה באופן מלא, זה היה משנה את התמונה?
"לא, אבל יכולנו לבנות אסטרטגיה ארוכה יותר שמשמעותה מה אנחנו רוצים בצורה אקטיבית לעשות מול המוסדות הללו. למשל לקדם העמדה לדין למשל של יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לא רק של חמאס או דברים אחרים, אך אנחנו תמיד תגובתיים ולכן האם יכולנו בחודש האחרון לעשות משהו? לא! אבל האם ניתן למשל היה להימנע לאורך זמן התבטאויות קיצוניות? האם יכולנו להסביר יותר את מה שאנחנו עושים ולמה ולפעול אחרת? כן. אין ספק שמי שעוקב אחרי האסטרטגיה הפלסטינית מול המוסדות הבינלאומיים לא מופתע מהמהלך הזה. לזה הם רצו להגיע ולזה הם הגיעו".
כשאנחנו מדברים למשל על נושא התבטאויות של השרים, חלקים מהציבור לא מייחסים לכך חשיבות, אחרים מבינים את ההקשר הפוליטי. האם ומדוע רואים את הדברים אחרת בקהילה הבינלאומית, ברור הרי שבעקבות אמירת השר אליהו לא תוטל פצצת אטום?
"יש משמעות להתבטאויות של המנהיגים שלנו. יש לכך השלכות וזה מאוד חשוב יש השפעה על קבלת ההחלטות זה למעשה שיקוף כלפי חוץ שאלו המנהיגים שלנו וזה מה שהם חושבים וזה למעשה מניח את הכוונות של מדינת ישראל. מדינה איננה מדברת, אלא מנהיגיה ואם הם אומרים משהו אז חושבים שזה מה שישראל מתכוונת וזה דרך להבין את כוונות ישראל וזה עם חשיבות עליונה".