מדינת ישראל מצויה מאז ה־7 באוקטובר במלחמת העצמאות החדשה. המלחמה הנוכחית, בניגוד לקודמותיה, מתנהלת לא רק בשטח – אלא גם במרחבי הרשתות החברתיות, בקבוצות הוואטסאפ ובתקשורת.
כך נתניהו יהיה המרוויח הגדול מהבחירות בפרלמנט האירופי
חה"כ לשעבר חושף: "זאת הבעיה הכי חמורה שלנו ב־15 השנים האחרונות"
מעריב חושף בעזרת מומחים את הלך הרוח במשרד ראש הממשלה, שנועד לתכלל את הסברת ישראל בעולם. כל מי שנחשף למה שהתחולל מהשבת השחורה ואילך, מבין שבמקביל לחילופי הירי ניטש מאבק הסברתי אמיתי.
כאשר ניסינו לתור אחר סדרי גודל תקציביים, נאמר לנו על ידי מקורות יודעי דבר כי תקציב מערך ההסברה הלאומי, שהוא הגוף המייעץ לראש הממשלה בכל הקשור לתקשורת וקמפיינים, עמד לפני המלחמה על מאות אלפי שקלים בלבד. בתחילת המלחמה גדל התקציב לעשרות מיליוני שקלים, ובהמשך צמח למאות מיליוני שקלים, שרובם הושקעו בקידום תכנים ברשת.
כאשר ביקשנו לקבל את היקף התקציב הרשמי, לא נמסרה תשובה ברורה ובכירים בגוף ציינו בפנינו כי ישנן פעולות גלויות וסמויות שמערך ההסברה הלאומי מבצע, ולא את כולן ניתן לחשוף.
לפני ה־7 באוקטובר פעילות ההסברה של מדינת ישראל עברה מיד ליד ואף הייתה מבוזרת בין משרדים וגופים שונים, שניהלו ביניהם מאבקים ממושכים על סמכויות, תחומי אחריות, משאבים וקרדיטים. התקציב המקורי של משרד ההסברה לשנת 2024 (שאושר במאי 2023, כאשר בראש המשרד עמדה עד אוקטובר האחרון גלית דיסטל־אטבריאן) הסתכם ב־15 מיליון שקל בלבד.
עיקר הכסף יועד לשכר, 8.95 מיליון שקל, כשלרכש ומדיה הוקצו רק 5.44 מיליון שקל. כאשר מסתכלים על תקני כוח האדם, 29 בסך הכל, מבינים כמה קטסטרופלי היה המצב טרום המלחמה. נתונים שייחשפו מחר לראשונה מעידים על היקף הפעילות של מערך ההסברה הלאומי, וכיצד נראתה בימים הראשונים והקריטיים של המלחמה התשובה של ישראל בתחום החשוב הזה.
הכתבה המלאה תפורסם מחר במעריב