מדינת ישראל מצויה מאז 7 באוקטובר במלחמת העצמאות החדשה. המלחמה הנוכחית, בניגוד לקודמותיה, מתנהלת לא רק בשטח – אלא גם במרחבי הרשתות החברתיות, בקבוצות הוואטסאפ ובתקשורת. "מעריב" חושף בעזרת מומחים את הלך הרוח במשרד ראש הממשלה, שנועד לתכלל את הסברת ישראל בעולם. כל מי שנחשף למה שהתחולל מהשבת השחורה ואילך, מבין שבמקביל לחילופי הירי ניטש מאבק הסברתי אמיתי.
לא להישען על אזרחים ועיתונאים: ישראל חייבת לבנות צבא הסברה | דניאל רוט אבנרי
כאשר ניסינו לתור אחר סדרי גודל תקציביים, נאמר לנו על ידי מקורות יודעי דבר כי תקציב מערך ההסברה הלאומי, שהוא הגוף המייעץ לראש הממשלה בכל הקשור לתקשורת וקמפיינים, עמד לפני המלחמה על מאות אלפי שקלים בלבד. בתחילת המלחמה גדל התקציב לעשרות מיליוני שקלים, ובהמשך צמח למאות מיליוני שקלים, שרובם הושקעו בקידום תכנים ברשת.
כאשר ביקשנו לקבל נתונים על היקף התקציב הרשמי, לא נמסרה תשובה ברורה, ובכירים בגוף ציינו בפנינו כי ישנן פעולות גלויות וסמויות שמערך ההסברה הלאומי מבצע, ולא את כולן ניתן לחשוף. לפני 7 באוקטובר פעילות ההסברה של מדינת ישראל עברה מיד ליד ואף הייתה מבוזרת בין משרדים וגופים שונים, שניהלו ביניהם מאבקים ממושכים על סמכויות, תחומי אחריות, משאבים וקרדיטים.
התקציב המקורי של משרד ההסברה לשנת 2024 (שאושר במאי 2023, כאשר בראש המשרד עמדה עד אוקטובר האחרון גלית דיסטל אטבריאן), הסתכם ב־15 מיליון שקל בלבד. עיקר הכסף יועד לשכר, 8.95 מיליון שקל, כשלרכש ומדיה הוקצו רק 5.44 מיליון שקל. כאשר מסתכלים על תקני כוח האדם, 29 בסך הכל, מבינים כמה קטסטרופלי היה המצב טרום המלחמה.
נתונים שנחשפים פה לראשונה מעידים על היקף הפעילות של מערך ההסברה הלאומי. על פי נתונים שמשקפים את שבעת ימי הלחימה הראשונים, הפיקו במערך ההסברה מעל ל־250 אינפו־גרפים בנושאי אזרחים זרים, נרצחים, נעדרים וחטופים בעלי אזרחות זרה. אותם נתונים שימשו את שגרירויות ישראל והגופים הרשמיים כעזרי הסברה אל מול העולם.
בנוסף לכך, התקיימו מעל ל־16 אלף ראיונות, כתבות ותדרוכים של מערך התקשורת הבינלאומית במערך ההסברה יחד עם משרד החוץ, ומעל ל־1,700 תדרוכי עומק לבכירים ותדרוכים יומיים בשלל שפות. לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) קיימה מעל ל־250 קמפיינים של הסברת חוץ, בעוד לציבור בארץ נערכו כ־70 קמפיינים שונים. נתוני משרד התפוצות מעידים על קרוב למיליארד חשיפות לתוכני AI, סרטונים וקמפיינים שונים.
על פי סקר "מעריב", רוב מוחלט של המשיבים (74%) סבורים שההסברה הישראלית בחו"ל בכל הקשור לאירועי ה-7 באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל היא כושלת, רק 15% אומרים שהיא מוצלחת ו-11% חסרי דעה. גם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה הנוכחית יש רוב (57%) לסבורים שההסברה כושלת לעומת 32% מהם שסבורים שהיא מוצלחת (11% אינם יודעים).
חדשות טובות ורעות
למרות ההתעוררות (המאוחרת), לא הכל עובד חלק, ובמבחן התוצאה כמעט בלתי אפשרי למצוא מדינות שמנהיגיהן ותושביהן תומכים בהמשך המלחמה הכה מוצדקת שמנהלת ישראל מול ארגון טרור ברברי.
בחודש שעבר הודיע מושיק אביב, ראש מערך ההסברה הלאומי, על התפטרותו מסיבות בריאותיות. אביב נכנס לתפקידו רק באוגוסט האחרון, כך שהמשרד נשאר ללא מנהיג, זאת לאחר שסגנו של אביב, רס"ן (במיל') ד"ר צוריאל ראשי, סיים את שירות המילואים שלו שהתבצע במערך ההסברה – וחזר לתפקידו בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.
"יש חדשות טובות וחדשות רעות", מעדכן ראשי. "החדשות הטובות הן שמדינת ישראל הבינה מהר מאוד, כבר בשלבים המוקדמים של המלחמה, שיש צורך להקדיש משאבים באמצעות כסף, אמצעים וכוח אדם כדי לפעול בזירת ההסברה הבינלאומית.
"החדשות הרעות הן שישראל הגיעה אל המלחמה באיחור רב מאוד, אחרי שמדינות עוינות כמו קטאר ואיראן השקיעו הון עתק במשך 15 השנים האחרונות בהכשרת הדעות והלבבות באירופה ובארה"ב נגד מדינת ישראל".
לדברי ראשי מצטרף גם אל"ם (במיל') הרב צחי פנטון, מומחה הסברה ישראלי ומנהל סוכנות המודיעין "ברקת". פנטון עוסק שנים רבות בתחום ההשפעה בגזרות השונות, ולדבריו "בכל הגופים העוסקים בזה יש אנשים מקצועיים ומסורים מאוד. בכל מקום פגשתי אנשים נפלאים שעובדים ממש 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. אני גם יכול להעיד שבכל הרמות התקדמו כברת דרך רבה בהבנה שהמערכה 'הרכה' הזו חשובה לא פחות מהלחימה הרגילה.
"אם צריך להצביע על דבר המצריך שיפור וייעול, זה נושא התיאום. במערכה הזו יש שחקנים רבים – כל גורמי הביטחון, משרדי ממשלה, יוזמות אזרחיות ועוד. אם להשתמש בשפת הלחימה הרגילה, גם כאן חובה למנוע ירי דו־צדדי ולרכז מאמצים. לכן צריך מטה מתאם בעל סמכות הן על גופי הביטחון והן על שלל הגופים האזרחיים".