מלחמת חרבות ברזל: חבר הכנסת גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) התראיין הערב (שבת) בחדשות 12, ופרש את משנתו על התקדמות המלחמה ברצועת עזה וסיפר על השתתפותו כשר בקבינט המדיני-ביטחוני לפני שראש מפלגתו, בני גנץ, פרש מממשלת החירום.
מהו נמר"ה? ומה עלול היה לגרום לאסון הכבד ברפיח? אלו הדברים שצה"ל יחקור
הותר לפרסום: שמונה לוחמים נהרגו מפיצוץ נמר"ה ברפיח
בפתח הראיון אמר: "השיקולים הזרים והפוליטיים שחדרו לחדר הדיונים גרמו לעזיבנתו. לא הייתה שאלה בכלל אם נכנס בהתחלה. בחודשים הראשונים, העסק התנהל בצורה עניינית ובשלושה חודשים האחרונים הבנו שנכנסו שיקולים זרים לחדר הקבינט. האופן שבו נתניהו קיבל החלטות - לסיים את שלב ב' ולעבור לשלב ג', זו החלטה פוליטית".
"סמוטריץ' ובן גביר מדברים על כיבוש כל הרצועה, נתניהו אמר שהוא נגד אבל לא נתן מענה אחר כדי למנוע את זה", המשיך. "ב-25 באפריל היה דיון לתת מנדט לצוות מו"מ. ב-1 בלילה מתכנסים כולם בלעדינו ועושים דיון. סמוטריץ' אמר שהוא לא יתן לזה יד ולכן המנדט נמשך אחורה. נתניהו מונע את האפשרות להתתקדם כי החשש שלו הוא שאנשי הקואליציה שלו יגידו לו לא".
"נתניהו הישן שפעלתי תחתיו כרמטכ"ל היה מבין שצריך לעשות מהלך יותר מהיר בעזה והוא היה מבין שצריך להחזיר חטופים גם כחובה מוסרית וגם כחובה אסטרטגית. הוא היה חותר להסכם שלום עם סעודיה. הוא היה מעביר חוק גיוס שמחזק את הצבא ולא מחליש אותו. היינו צריכים להלחם איתו על דברים. הוא מושך כל דיון ואומר שיקבל החלטה בהמשך. אחר כך תמיד יש הדלפה על משהו שבן גביר אמר וברור שיפחיד את נתניהו", הוסיף.
לאחר מכן הסביר: "ראיתי נתניהו אחר בשמונת החודשים האחרונים ממי שהכרתי כרמטכ"ל. גם כששר הביטחון מעמת אותו - אין הצבעה. נתניהו הוא זה שמרח את הכניסה לרפיח. המשיכה הזו היא משיקולים פוליטיים בין היתר. אני מצפה ממנו להיות ענייני ולומר אמת לציבור". בליכוד הגיבו: "נתניהו הוא זה דחף לפעולה ברפיח גם במחיר של עימות עם האמריקאים".
"נשארנו בממשלה כי הבנו מה מוטל על הכף", המשיך. "הבנו שבלעדינו עסקת החטופים לא תקרה. העניין האיראני במרץ-אפריל היה רציני והבאנו ידע לשולחן קבלת ההחלטות. באפריל התחלנו לשאול שאלות האם הגיע הזמן להשיב אמון להנהגה הישראלית. טובת מדינת ישראל היא לפני פוליטיקה ולפני סקרים".
"להגיד שנתניהו מטרפד את העסקה - חריף מדי", הוסיף. "הוא לא מימש את האחריות שלו כדי ליצור תנאים טובים יותר להשבתם. נתניהו לא מספיק מבין שהוא ראש ממשלת ישראל בשעה הקשה ביותר. היינו צריכים ללחוץ עליו כדי לכנס את הקבינט. בן גביר הוא השר המאיים ביותר. נתניהו יודע שבן גביר התנגד לעסקה הראשונה. נתניהו רוצה לראות את החטופים חוזרים אבל הבעיה המרכזית שהצבעתי עליה - היעדר קבלת החלטות".
"נתניהו מתקשה מאוד לקבל החלטות מנהיגותיות קשות. אני רוצה לראות אם הוא ידחוף להגיע לעסקה אחרי רפיח. אני יודע שההצעה האחרונה שהקבינט אישר ולצערי נתניהו לא רצה להביא אותה לקבינט המורחב היא מפני שחשש משותפיו. אני מאמין שהמתווה האחרון, מתווה נתניהו, הוא המתווה הנכון ועליו צריך להתעקש", הבהיר.
לגבי חוק הגיוס אמר: "אי אפשר להתחמק מהשאלה לגבי המחויבות של מנהיגים ששירתו או לא שירתו, שילדיהם משרתים או לא ועד כמה זה מרכיב בהחלטתם. ברור לי שאנשים כמו דיכטר וניר ברקת ששירתו בצבא מבינים לגמרי את החובה הבסיסית הערכית שכולם ישרתו ובגלל שיקולים פוליטיים הם לוקחים החלטות בניגוד למצפון שלהם - זה מפחיד אותי מכיוון שהשלב הבא יהיה לקדם אידיאולוגיות מסוימות רק כדי לרצות בייס מסוים".
לגבי הצפון אמר: "ראש הממשלה קיבל החלטה נכונה - לא יוצאים למלחמה אזורית מבלי להבין את היכולות של צה"ל בעניין. האתגר בצפון הרבה יותר גדול מהדרום. חלופה אחת היא לחתור להסכם בעזה ואז להגיע להסכם בלבנון. צה"ל זה הצבא החזק במזרח התיכון. האם נכון מלחמה עם לבנון? לא".
בסוף הראיון הודה: "הייתה טעות לפנות את תושבי הצפון. אני חושב שהמרחק היה גדול ומהר מדי. צריך למנות ועדת חקירה ממלכתית מיד והיא צריכה להתחיל עשור לאחור. אני מוכן לדבר על הדפוס שהיה בתקופתי. סמוטריץ' ובן גביר שפיקדו על צה"ל ב-7 באוקטובר באים בביקורת עליי ובכלל סיימתי את תפקידי 5 שנים קודם. הכישלון הוא כל כך גדול שאף אחד בצמרת לא יכול להשאר בתפקיד. ראש הממשלה לא יכול למשוך את זה שנתיים-שלוש כשרמת האמון שלו כל כך נמוכה".
מהליכוד נמסר בתגובה: "בניגוד גמור לטענותיו של אייזנקוט, ראש הממשלה היה זה שדחף לפעולה ברפיח גם במחיר של עימות מול האמריקנים. ראש הממשלה מקבל החלטות כל הזמן, רק לא את ההחלטות אייזנקוט וגנץ דחפו להם, שמשמעותן היתה כניעה לחמאס והשארתו על כנו. עמדותיו של ראש הממשלה נגזרות אך ורק משיקולי ביטחון המדינה, שרוב הציבור תומך בהן ולא מלחץ פוליטי כזה או אחר. השיקול הפוליטי היחיד היה של אייזנקוט וגנץ שבחרו לפרוש מקבינט המלחמה בגלל ההתרסקות בסקרים".