אחרי שבועות של דיונים בוועדת החוץ והביטחון בסוגיית חוק הגיוס בהקשר של הצרכים הצבאיים ויכולת הקיבולת של צה"ל לקלוט מתגייסים חרדים נוספים, ביום שני הקרוב יתקיים ישיבת ועדה שתוקדש לשירות הלאומי-אזרחי, והשתלבותם של עוד משרתים מהציבור החרדי באופק השירות הזה.
הציבור תמך בבג"ץ הגיוס - אך מתח ביקורת נגד גורם אחד ספציפי | מיוחד
החרדים מסרבים להתגייס לא בגלל לימוד התורה, אלא בגלל שפשוט לא בא להם
למעריב נודע שכבר השבוע נועדו יו"ר הוועדה אדלשטיין עם מנכ"ל הרשות ראובן פינסקי והשרה אורית סטרוק, שהשירות הלאומי נמצא באחריות המשרד שלה, זאת לקראת הדיון בוועדה. כמו כן ביום ראשון צפוי פינסקי להגיע לישיבת הממשלה השבועית להציג בפני השרים את נתוני הגיוס לשירות הלאומי-אזרחי, ואת התוכניות לגבי שילוב נוסף של צעירים חרדים.
המטרה של יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין הוא להשיג 'פתרון כולל' לסוגיית השוויון בנטל, ואחרי שמערכת הביטחון הציגה את התכנית שלה להרחיב את הגיוס החרדי לעוד 3,000 מתגייסים (בנוסף לכ-1,800 כיום), הוועדה תדרוש גם לשמוע הרשות לשירות הלאומי-אזרחי את היכולת שלהם לפתח עוד מסלולים לטובת הציבור החרדי והגדלת כמות המשרתים. נכון להיות ישנם כ-1,500 חרדים במסלול השירות הלאומי-אזרחי, והערכה שניתן גם להגדיל את קיבולת הגיוס למסלול זה באופן משמעותי.
לפי הנתונים שנחשפו מוקדם השבוע במעריב, חל עלייה משמעותית של 65% אחוזים בתוך שנה אחת במספר המשרתים שהצטרפו למסגרות השירות הלאומי-אזרחי. מספר החרדים שבחרו במסלול זה בין חודש יולי 2023 ועד יוני 2024 עומד על 811 משרתים, לעומת 492 מצטרפים חרדיים חדשים בשנה שקדמה.
למעשה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" כל חודש ישנם מספרים גבוהים משמעותית של מצטרפים חדשים מהחודש המקביל אשתקד, כולל שיא של 177 מתגייסים רק בחודש האחרון (יוני 2024). כאשר מסתכלים רק על התקופה מאז תחילת הלחימה בחודש אוקטובר, העלייה אפילו גבוהה יותר - 73% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד.
לפי הנתונים, בשנה החולפת נרשם גידול משמעותי של 108% דווקא במסלול השירות הביטחוני (מ-134 ל-279), כאשר מדובר במוסדות כמו משטרה, שב"ס ואפילו המוסד. לדברי גורמים המעורים בפרטים, המלחמה הגבירה את הרצון של צעירים חרדים רבים לתרום למדינה, ולשיטתם מכיון שהמסלול הזה לא כרוך בגיוס לצבא, הוא נחשב מקובל יותר ומותאם לציבור שלהם.