בזמן שהארץ סערה בעקבות ההכרזה על הרפורמה המשפטית, מסתבר שהדרמה האמיתית התרחשה דווקא מעבר לים - בארצות הברית, כך טוען היום (חמישי) עמית סגל.

לדבריו, שבועות ספורים לפני שממשלת נתניהו הכריזה פומבית על הרפורמה המשפטית בישראל, ביקר מקורבו, השר רון דרמר בוושינגטון. הוא עדכן את בכירי הממשל על הכוונה להפוך את שיטת הבחירה של שופטים אמריקאית יותר, ושאל על האפשרות שהממשל יפעל נגד. תשובתם הייתה בת מילה אחת - לא יעלה על הדעת. 

רואה דרך משקפיים ורודות? "בנאום נתניהו היו יותר אשליות מאשר תכניות"
הפנים של יונית בנאום נתניהו אמרו הכל, ואז הגיע טוויסט בעלילה | מיקי לוין

עוד טען כי ובכן, מה "שהיה לא יעלה על הדעת" הפך תוך ימים מאוד "למתקבל על הדעת". לאורך רוב שנת 2023, הנשיא ביידן וממשלו היו ראש החץ במערכה נגד שינוי מערכת המשפט בישראל. כבר היו ממשלים אמריקניים שהתערבו בפוליטיקה הפנימית בישראל, אבל זה תמיד נועד לקדם מהלכים מדיניים שאמריקה האמינה בהם, כמו שלום עם הפלסטינים או נסיגות. מעולם עד אז לא שימש הממשל כראש האופוזיציה לפוליטיקה פנימית. 

עוד הוסיף כי לא במקרה בהפגנות הגדולות נגד הממשלה בתל אביב הונף שלט ענק "Biden Save Us". הנשיא שימש כראש החץ במאבק נגד שינוי מערכת המשפט. בצעד שכמותו לא נראה מאז שנות השישים, הוא החרים את ראש ממשלת ישראל, במשך תשעה חודשים בעודו נפגש עם נשיא טורקיה ארדואן, מי שבוודאי נודע ביחסו הקפדני להפרדת רשויות. הוא שלח את מזכיר המדינה שלו להשמיע איום לא מרומז על נתניהו ולהזכיר לו שמערכת היחסים בין המדינות מתבססת על "ערכים משותפים, יחד עם הצורך להגיע לקונצנזוס״. 

יריב לוין, בנימין נתניהו (צילום: נועם מוסקוביץ',דני שם טוב, דוברות הכנסת)
יריב לוין, בנימין נתניהו (צילום: נועם מוסקוביץ',דני שם טוב, דוברות הכנסת)

"האם הנשיא באמת הוטרד מהעובדה ששופטים בישראל ייבחרו על ידי פוליטיקאים?", תהה סגל והוסיף כי תשובה לכך קיבלנו בשבועות האחרונים כאשר ביידן קידם במרץ רפורמה כמעט זהה לזו שניסה לקדם נתניהו: חיזוק שליטת הפוליטיקאים במערכת המשפט, במקרה האמריקני באמצעות הגבלת כהונת שופטים. האם באמת הוטרד מהעובדה שהרפורמה הישראלית הייתה ״מפלגת"? הרי כמעט כל יוזמותיו עברו בסנאט ברוב קטן מזה שממנו נהנית ממשלת נתניהו בכנסת. האם הוא דאג רק מהקצב כי "זה לא הגיוני למהר"? לשמוע זאת ממי שחתם על צווים נשיאותיים ביומו הראשון בתפקיד זה קצת מוזר. 

עוד אמר כי אופן פעולתה של מערכת המשפט בישראל לא עניין את ביידן כהוא זה. זה היה רק תירוץ כדי להחליש את מי שביידן תפס כיריב אידיאולוגי מר בשאלה היסודית ביותר של המזרח התיכון: האם איראן היא הזדמנות - או סכנה? תפיסתו של הממשל האמריקאי הייתה שעם טהרן יש להתפייס במידת האפשר. התוצאה היא שהכסף המוקפא זרם, הצנטריפוגות הסתובבו. באותו זמן נתניהו הסתבך ברפורמה כושלת וביידן שמח לסייע בהבערת הרחובות.

המחאה מול שגרירות ארה''ב בת''א (צילום: אבשלום ששוני)
המחאה מול שגרירות ארה''ב בת''א (צילום: אבשלום ששוני)

סגל ציין כי למרבה הצער, ההתרחקות בין ישראל וארצות הברית גרמה נזק אסטרטגי אדיר. לא במקרה חידשה סעודיה את יחסיה עם איראן בשנה הזו, ודרשה מתקן גרעיני כתנאי לברית עם ישראל וארה"ב. גרוע מכך, הכתף הקרה מוושינגטון שכנעה את איראן וגרורותיה שישראל תעמוד לבדה ביום פקודה.

כבר בחודש אפריל נכתב במסמך אזהרה ששיגר המודיעין הצבאי לראש הממשלה כי הסכנה למלחמה עלתה בין היתר "בשל ההתרחקות בין ישראל וארצות הברית... איראן היא הנהנית העיקרית מכך משום שהיא סבורה שישראל לא תוכל לנהל מערכה נגדה ללא תמיכה אמריקנית". מקור בכיר נוסף שמתנגד לנתניהו אמר לי כי אויבי ישראל פירשו את החרם דה-פאקטו של ביידן על נתניהו כסיבה להתניע מהלכים צבאיים נגד ישראל".  

לדבריו, התערבותו הבוטה של הנשיא בפוליטיקה הפנימית של ידידיה לא הייתה הסיבה למתקפת שבעה באוקטובר, אך היא בהחלט הייתה אחד הנימוקים לביצועה דווקא בעיתוי הזה אצל סינוואר. על כן, כעת, כאשר הממשל הדמוקרטי מקדם שינוי, לא בקונצנזוס, של בית המשפט העליון, אולי זו העת שראש הממשלה יזכיר לנשיא בפגישתם שהברית בין המדינות תוכל להימשך רק כל עוד היא מבוססת על "ערכים משותפים, יחד עם הצורך להגיע לקונצנזוס".