ד"ר מיכאל מילשטיין, מאונ' ת"א, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין ששימש כיועצו לעניינים פלסטינים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים (2018-2015), התראיין היום (חמישי) לתוכניתה של סיון כהן ברדיו 103FM, על הרקע המו"מ לעסקת חטופים שטרם הגיע לפריצת דרך משמעותית כיוון שבדרג המדיני והביטחוני חלוקים בעמדות ביחס לוויתורים שמדינת ישראל צריכה לעשות בנושא. הוא הסביר את עמדת חמאס, להבנתו: "הם מעוניינים בעסקה, בתנאי אחד בסיסי - שאנחנו מפנים את רצועת עזה לגמרי".
"אפשר להתנגד לזה, אבל זה לא כמו להגיד שאין נכונות לעסקה. כשבודקים את סט התביעות של חמאס: הקו האדום האותנטי הוא הטריטוריאלי. הם יכולים להתגמש לגבי האסירים", המשיך.
עם זאת, הוא הסביר שכן ישנה אופציה אולי לשנות את עמדתו של ארגון הטרור: "אם תתחיל לדבר עם חמאס להתחיל לממש בצורה מסודרת את הנסיגה מפילדלפי ונצרים רק בשלב השני, יש על מה לדבר כאן".
הוא ביקר את השיח הישראלי בנושא ואמר: "לב הבעיה של השיח הישראלי הוא שהוא כל כך רווי בסיסמאות וטיעונים פוליטיים שאתה מתקשה להבין מה המציאות עצמה. מה שעומד בפנינו כקביעות הוא הרבה יותר עמדה מאשר המציאות. אני מנסה לנקות את התמונה מכל הכתמים הפוליטיים והאידאולוגיים ששיכולים להיות בה, והדברים משתקפים מתוך השיחות אתמול בין המתווכות לחמאס לקטר".
על המסמך שהציג גלנט, אמר: "מה שכתוב בערבית זה לא מה שהוא אומר בעברית. כנראה הייתה סוג של פדיחה שם. הוא מתאר פגיעה קשה בחמאס, אבל הוא מציג בערבית את המסמך שמונה את התביעות שחמאס לשחרור אסירים. זה מעניין בפני עצמו, רק שזה לא מה שהוא מדבר. אני חושב שעוד בדיקה הייתה מאוד עוזרת".
"המסמך עצמו המקורי שהוא תחושת הפגיעות של חמאס. יש על זה עוד עדויות של אמצעי התקשורת. הוא מאוד פגוע, אבל הם עדיין הגורם השולט", הסביר.
הוא ביקר את האזרחים ברצועת עזה: "אני שואל את עצמי וגם את בני השיח שלי: איך יכול להיות שאחרי 11 חודשים מאז הנכבה הכי קשה שחטפתם משהו אין קול ואין מחאה נגד הסיפור הזה. חלק זה אכן פחד, אבל עדין קיימת הרבה מאוד הזדהות. קראתי מאמר בעיתון 'א-שארק אל אווסט' איך החיים שם כיום במערכת החינוך. 94% מבתי הספר לא קיימים, ועדין אתם לא יוצאים נגד השלטון? זה קצת ווישפול ת'ינקינג שלנו. הייתי רוצה שזה יקרה, אבל זה אפילו לא קרוב".