מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024. 57 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 51 שהתנגדו, והיא תועבר לדיון בוועדת הכספים. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2024 יעמוד על 727.4 מיליארד ₪, המורכב מתקציב רגיל בסך 524.32 מיליארד ₪ ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 203.08 מיליארד ₪.
כפועל יוצא, נדרשת כעת הממשלה להוצאות אזרחיות נוספות הנובעות מהימשכות המלחמה, ונדרשת הגדלת ההוצאה הממשלתית לצורך מימון הוצאות נוספות אלה, כדי להתאים את מגבלת ההוצאה לשנת 2024 כך שתתאפשר הגדלה בסך של 3,357,086 אלפי שקלים חדשים בהוצאות הממשלה הנובעות מהתארכות מלחמת "חרבות ברזל" למימון צרכים אזרחיים.
השר שלמה קרעי אמר במליאת הכנסת (הליכוד): "התקציב הזה נועד לתת סיוע למי שמתקשה עכשיו – למפונים, למילואימניקים, למשפחות חטופים"
ראש האופוזיציה לפיד תקף (יש עתיד): "מאיפה הכסף? הדבר היחיד שמקצצים בו הוא מעמד הביניים הישראלי והציבור העובד"
חבר הכנסת בני גנץ הוסיף (המחנה הממלכתי): "עצם פתיחת התקציב פעם שניה זה כישלון. יש מטרה אחת להגדלת הגירעון ולפגיעה באזרחי ישראל – שרידות הממשלה"
אתמול התקיים דיון בוועדת הכספים על הגדלת הגירעון, שר האוצר סמוטריץ׳, שהיה אמור להגיע לדיון, הודיע כי לא יגיע בשל ״דיון ביטחוני דחוף״. ראש אגף תקציבים והכלכלן הראשי הגיעו בשם גורמי המקצוע באוצר.
״מדובר בהצעת חוק חריגה שלא קורית בימים כתיקונם״, אמר בוועדה ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, ״אנחנו מגדילים את התקציב, בסביבה שבה הצמיחה חלשה והגירעון מאוד גבוה. המלחמה שפרצה ברבעון האחרון של 2023, פגעה בצמיחה של 2023 וביתר שאת בזאת של 2024״.
״לגירעון הגבוה יש השלכות – למשל הורדה בדירוג האשראי״, הסביר גרדוס. ״ההורדות שראינו כמובן נובעות בעיקר מהמלחמה, אבל גם בגלל הגירעון. זה רע מבחינת התייקרות החובות שאנחנו לוקחים. השנה עלויות הריבית נאמדו בכ-7 מיליארד ש״ח. סיימנו את שנת 2023 בגירעון פי 4 מהמתוכנן. ב-2024 הוא יהיה כמעט פי 6 מהתכנון המקורי".