היום (שני) התקיים דיון בוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא שיקום הצפון, בו הוצגה תוכנית ׳תנופה לצפון׳ - טיוטת תוכנית הממשלה המורחבת לשיקום הצפון, אשר אמון עליה פרויקטור הצפון מטעם משרד ראש הממשלה, אלוף (מיל׳) אליעזר צ׳ייני מרום. לאחר שסיים להציג את עקרונות התוכנית במצגת, אמר מרום כי הוא מבקר את הפעילויות שנעשות בצפון ושיש ברשותו סמכות תקציבית להמיר חלק מהתקציב - לצרכים אחרים שיעלו מן השטח.
על פי צ׳ייני, החזון המרכזי של תוכנית "תנופה לצפון" הוא ״להחזיר את ערך ההתיישבות לאזור הגבול הצפוני של ישראל, תוך הפיכת הצפון לחבל ארץ אטרקטיבי, שימשוך אליו מתיישבים חדשים מכל רחבי המדינה״. המטרה היא לחזק את הקהילות המקומיות וליצור תנאים כלכליים ותעסוקתיים שיאפשרו צמיחה ארוכת טווח. לוחות הזמנים של התוכנית קובעים כי במהלך ספטמבר 2024 תתקיימנה פגישות ראשוניות לגיבוש דרישות, ובחודשים אוקטובר-נובמבר 2024 תוצג התוכנית למשרדי הממשלה. אישור הממשלה צפוי להתקבל עד דצמבר 2024.
אחת היוזמות הבולטות בתוכנית היא הקמת מרכז בינה מלאכותית בגליל העליון, שעתיד לייצר כ-4,000 משרות חדשות. בנוסף, מתוכנן להקים מרכז תעסוקה בתחום ההייטק, בשילוב מגורים, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומכללות באזור, כמו מכללת תל חי שעתידה להפוך לאוניברסיטה ומכללות צפת, בראודה וכנרת.
על פי הכתוב במצגת הפרויקטור, התוכנית בנויה ממספר שלבים ברורים: השלב הראשון הוא מפגש עם ראשי רשויות בצפון במטרה לגבש תכנית מותאמת לכל אזור. השלב השני הוא תיאום עם משרדי הממשלה, לגיבוש תוכנית רב-שנתית לפיתוח הצפון, והשלב השלישי כולל הצגת התוכנית לוועדת מנכ"לים ולוועדת שרים, ולאחר מכן הכנתה לאישור הממשלה.
לתוכנית שצ׳ייני הציג לא כל הנציגים התחברו - בלשון המעטה. משה דוידוביץ׳, יו״ר פורום קו העימות וראש מועצת מטה אשר הגיב לתוכן המצגת ואמר: ״אני פשוט רותח. אני מסתכל על המצגת של צ׳ייני ובא לי לבכות או לצרוח, זו מצגת שאני רואה לראשונה. קודם כל, אני שמח שסאגת צ׳ייני הסתיימה לה - כן יפוטר, לא יפוטר, כן או לא יהיה פרויקטור״, אמר והתרעם על תוכן המצגת: ״מה זו המצגת הזו? מה זה הדבר הזה? 4,000 עובדי הייטק בקריית שמונה? תפסיקו לעבוד על תושבי הצפון, אנחנו לא מטומטמים ולא פראיירים - די. מה אתם עושים? על מי אתם עובדים? תפסיקו לעבוד על תושבי הצפון, אנחנו לא חוטבי עצים ושואבי מים, התבלבלתם. אנחנו לא עובדים אצלכם, אתם עובדים אצלנו. יש תלמידים שלא הולכים ללימודים כבר חודשים ובמה אתם עוסקים - בלעבוד עלינו? אני בוש ונכלם״, אמר בכעס.
על דבריו בדיון אמר דוידוביץ׳ ל-״מעריב״: "אני המום מהדיון המנותק שהתנהל עכשיו בוועדה - בלב לבה של מלחמה קשה. בוועדה, הוצגה בפנינו מצגת בלתי נתפסת שדומה כאילו נלקחה מה׳סיליקון וואלי׳ במקום מלב לבו של הצפון שתושביו עקורים מביתם, ולא מבינים איפה ממשלת ישראל בכל הסיפור הזה! עד כמה אפשר לזלזל בנו ולחשוב שאנחנו מטומטמים? מציגים לנו פארק הייטק במצגת - בזמן שהצפון גוסס וקורס. ילדים בממ״דים או מתחת לשולחנות בבית הספר עם ידיים על הראש כשכטב״מים מעל בתינו והם מסבירים לנו איך יראה הפארק? מדובר בהזיה!".
נזכיר כי זאת גם לאחר שפורסם בכאן 11 מסמך ובו צ'ייני כתב עקרונות מנחים לחזרה לצפון, ביניהם שני סעיפים שקוממו לא מעט מהתושבים המפונים והלא מפונים: "לא ממצאים את הגלגל", וכן "לא כל האוכלוסייה תחזור", ועוד: "ייעשה מאמץ לתת מענה למרבית הצרכים - וזאת מתוך הבנה שתמיד יהיו לא מרוצים".
עם כי, אחרי הפרסום והביקורת כנגדו, צ'ייני מרום ערך מחדש את המצגת ומחק את הסעיפים שעוררו זעם. את המצגת הציג בוועדת נגב גליל.
דברי יוסף טרומפלדור, המובאים במצגת, מייצגים את הרוח שמובילה את התוכנית: "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו". הנחות היסוד של התוכנית ברורות: ״החזרת תחושת הביטחון לתושבי הצפון - היא תנאי הכרחי לשיקום הקהילות ולהשבת המתיישבים לבתיהם״. בנוסף, מטה היישום של התוכנית מתמקד בתיאום ושיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, הקהילות, ומשרדי הממשלה, כדי לוודא שכל הצרכים המקומיים מקבלים מענה.
על פי התוכנית, הרשויות המקומיות והקהילות מוגדרות כמקור המרכזי להגדרת הצרכים, ושיתוף פעולה הדוק עם הגורמים הממשלתיים הוא חיוני להצלחת הפרויקט. מאמץ ייחודי מושקע בפישוט התהליכים הבירוקרטיים, תוך יצירת "מסלול ירוק" שיאפשר לתושבים ולרשויות המקומיות להתמודד עם הבירוקרטיה באופן מהיר ויעיל.
חברות הייטק גלובליות, כמו גוגל, כבר הצהירו על מעורבותן בפרויקט, והן רואות בו יוזמה חדשנית בעלת פוטנציאל לפיתוח כלכלי רחב היקף באזור הצפון.