מרכז השלטון האזורי ומועצות אזוריות מקו התפר בדרום, בצפון ובמרכז הגישו עתירה לבג״ץ להוצאת צו על תנאי שיורה לממשלה לקיים את החלטתה להעביר אליהן תקציב לתגבור פעולות חירום והצטיידות.
כזכור, בשל המצב הביטחוני, בדצמבר 2023, אישרה הממשלה העברת 50 מיליון ש״ח כתקציב חירום עבור מרכיבי ביטחון לרשויות המקומיות בקו התפר. מדובר על סעיף 4 להחלטת ממשלה 1173. חלפו מאז כעשרה חודשים והתקציב אליו מייחלות המועצות טרם הועבר. המועצות טוענות כי העבירו מכתבים לגורמים המוסמכים, אולם, אלה לא נענו והם לא קיבלו אף התייחסות או תשובות.
כאמור, העתירה שהוגשה באמצעות עו״ד אלי אליאס, ממשרד אליאס בן אריה, דורשת צו על תנאי שיורה על העברת התקציב אל המועצות ללא דיחוי ולחילופין, ככל שנפלו פגמים בהחלטת הממשלה או בהליכים שקדמו לקבלתה בהיקף ובמידה המונעים את הקצאת תקציב החירום - לזמן לאלתר דיון דחוף וחוזר בממשלה בתקציב החירום ושהממשלה תורה לגורמי המקצוע להשלים ללא כל דיחוי כל עבודת מטה הדרושה לקבלת החלטה.
הדחת גלנט תפגע בהשגת יעדי המלחמה? "ניצחון עצום לסינוואר"
גלנט מאותת לאמריקאים: "האפשרות להסדרה בצפון חולפת"
העותרים מצטטים בעתירה דברים ממכתב שנשלח מטעמם ליועמ"שית בחודש ינואר השנה: "אנו מצויים בימות מלחמת חרבות ברזל ובימים בהם תושבי רשויות קו התפר מתריעים חדשות לבקרים על קדיחות תת-קרקעיות חוזרות ונשנות מתחת לבתיהם. רשויות קו התפר מבקשות לעשות את המוטל עליהן ולספק לתושביהן את הביטחון, הסדר הציבורי והצרכים החיוניים להם בשעת חירום".
בתכתובת נוספת אל היועמ"שית גלי בהרב מיארה, גם היא מאותו חודש נכתב בין השאר: "החלטת הממשלה המורה על תקצוב הרשויות הללו לא ניתנה בחלל ריק כי אם מתוך הכרה בצורך של ממש וכל עיכוב ביישומה משמעתו אחד – הפקרה נמשכת של תושבי יישובים אלה".
העותרים קובעים: "רשויות קו התפר זקוקות באופן נואש ובהול גם לתקציב החירום במטרה לספק לתושביהן את הביטחון והצרכים החיוניים במצב החירום, ולראיה שהממשלה קיבלה את החלטת הממשלה אותה היא לא פעלה לבטל, הצהרתית או אחרת".
הם צירפו כנספח לעתירה מכתב מטעמו של האלוף במיל', ישראל זיו, שלפיו תקציב החירום נדרש למימוש צרכי ביטחון אקוטיים ומידיים להיערכות מקדימה למניעת אסון שאירע ליישוב הנגב המערבי. לפי מכתבו של האלוף במיל', "היערכות מקדימה זו היא חובת ראשי רשויות קן התפר כלפי תושביהם, וחובת הממשלה לספק בידי ראשי הרשויות את התקציב הנדרש למילוי תפקידם זה.".
מפורטים בעתירה נתונים שונים העשויים לדעת העותרים להצביע על היתכנותו של אסון נוסף חלילה וחס, בהם: אירועי ירי לתחומי ישובים בקו התפר' חציות גבול באזור קו התפר ללא פיקוח, חשש לחדירה רגלית או אווירית מכיוון אזור יהודה ושומרון לכיוון הישובים, פרצות בגדרות קו התפר, רחפנים מעל שטחי יישובים שונים. אצל העותרת 2, מועצה אזורית דרום השרון כדוגמא, בה מנויים עשרה יישובי קו תפר, נרשמו אירועי זריקת מטען ושתי נפילות טילים בגזרת המועצה".
עוד מפרטים העותרים את צרכי הביטחון העכשוויים שלהן, להם מיועד התקציב: תגבור כוח אדם למתן מענה מידי לאירוע פח"ע (פעילות חבלנית עוינת), טרם הגעת כיתת הכוננות, הקמת חמ"לים ביישובי התפר, חיזוק כיתות כוננות מועצתיות ברכש ובאמצעים, ובכלל זה רכש של נגרר ים ל חילוץ ולחפ"ק, חיזוק מרכיבי ביטחון בישובים, רכש והשכרה של מכשירי קשר, תגבור אבטחה בצוותי סיור רכובים וחמושים.
עוד הוסיפו ופירטו: שדרוג "מוקד רואה" לתצפיתנים מקצועיים, סלילת דרך חירום/מילוט, תגבור מצלמות אבטחה ותאורה היקפית, בשילוב מצלמות תרמיות ורחפן אוטונומי לביצוע משימות "סיור אווירי" ולסיוע לכוחות בעת אירוע וציוד לכיתת הכוננות.
העתירה כוללת גם טיעון חוקתי: "כידוע, זכות יסוד היא של כל אדם בישראל "להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו" (סעיף 4 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), ורשויות השלטון מחויבות בפעולות אקטיביות על-מנת להגן עליה".
בסיכום נכתב: "באי-קיום החלטת הממשלה, מופרת חובת הממשלה לספק אמצעים שמטרתם היערכות לטובת הגנה מיטבית על חייהם ועל גופם של תושבי העותרות שעצביהם מרוטים מדאגה".
שי חג׳ג׳ יו״ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים מסר: ״אנו מצרים על כי נאלצנו לעתור לבג"ץ כדי לממש את מדיניות הממשלה שחייבת לפעול ללא דיחוי על-מנת להעביר אל הרשויות ותושביהן את הכספים הנחוצים להם לביטחון.״