לפי מדד מדיניות החוץ 2024 של מכון מיתווים שפורסם הערב (שבת), הציבור אמנם מקוטב – אך מתגבש רוב פרגמטי שתומך באופק מדיני עם הפלסטינים ובשיתוף פעולה אזורי להתמודדות מול איראן. עוד עולה מהמדד שפל חסר תקדים בהערכת הציבור את תפקוד משרד החוץ. בזירה הגלובאלית נראה שאשליית חיזוק היחסים עם רוסיה וסין מתחלפת לטובת תמיכה בברית מערבית בהובלת ארה"ב.
מדד מדיניות החוץ הישראלי של מכון מיתווים 2024, שנערך על ידי מכון רפי סמית בשיתוף קרן פרידריך אברט כמעט שנה לאחר פרוץ המלחמה, חושף תמיכה ציבורית רחבה בהכרעות מדיניות-צבאיות ודחייה כמעט מוחלטת של גישת ניהול הסכסוך והמשך הקיים.
הדיל סגור: נתניהו קבע מועד יעד להחלפת גלנט בסער | בן כספית
הסקר חושף קיטוב בין שני מחנות נבדלים בציבור הישראלי באשר לחזון שלהם לגבי עתידה האסטרטגי והדיפלומטי של ישראל והאמצעים ליישמו.
מחד, ניתן לזהות מחנה מתון מובהק המהווה רוב יחסי קטן בציבור (40-50%). המשתייכים למחנה זה מאמצים גישה פרגמטית בחשיבה לטווח ארוך על יחסיה של ישראל עם אויביה ובעלות בריתה. ציבור זה שם יהבו על שיתוף פעולה בינלאומי ואזורי כאמצעי עיקרי לקדם את סיום המלחמה, מכיר במגבלות הכוח הצבאי להתמודדות עם האיומים האסטרטגיים על ישראל ואף פתוח לקבלת הקמת מדינה פלסטינית כאשר היא מוצגת כחלק מעסקת חבילה אזורית-אמריקאית.
מאידך, ניתן לזהות מחנה פונדמנטליסטי מובהק המהווה מיעוט גדול (כ-30%) שמאמץ עמדות שהיו שמורות לפני המלחמה לימין הקיצוני - מצדד בפתרונות של סיפוח והתיישבות מחדש בגזה ובעזה, ותומך בהסלמה מכוונת של העימות עם איראן והתמקדות בצעדים צבאיים עצמאיים, גם במחיר של עימות עם המערכת הבינלאומית.
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים מסר: "התגבשות המחנות מהווה קריאה דחופה למנהיגי האופוזיציה המדינית בישראל. קריאה לנצל את קיומו של מחנה פרמגטי רחב בישראל אשר 'עוקף משמאל' את עמדותיהם הזהירות בסוגיה הישראלית-פלסטינית ודורש הכרעה מדינית, על מנת להציב חזון ברור ואמיץ לעתידה של מדינת ישראל".
עוד הוסיף ד"ר מורסיאנו: "לא מדובר רק בהזדמנות אלא גם בכורח. התגבשותו מנגד של מיעוט פונדמנטליסטי מחדדת את הסכנה שבחוסר מעשה מצד האופוזיציה. הוא עלול לאפשר לממשלת המיעוט של נתניהו וסמוטריץ' להציג בסיס ציבורי מוצק למהלכים קריטיים אשר רוב הציבור הישראלי מתנגד להם".
*הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (862 איש ואישה, יהודים וערבים) ועם טעות דגימה של 3.3%.