קיבוץ ניר-עוז שלח ב-15 לחודש (אוקטובר) הזמנה אישית לראש הממשלה בנימין נתניהו להגיע לביקור בקיבוץ ביום האבל הלאומי שאירועיו נפתחו אמש (מוצ"ש). "אנו מזמינים אותך למקום בו התרחש האסון", כתבו והוסיפו: "חברי הקהילה יהיו שם כדי לקבל את פניך". על פי דוברות הקיבוץ, עד לרגע זה לא התקבל מענה.

מאוחר יותר הרחיב הקיבוץ את ההזמנה גם לאחרים והזמין את כלל חברי הכנסת. בהזמנה נכתב: "ביום שכזה איננו זקוקים לטקסים וסמלים, אלא לתמיכה אמיתית מצד הציבור ובעיקר ממנהיגיו. אנו זקוקים למנהיגים שיוכיחו את מחויבותם לעזור לנו עם כלל האתגרים שהביאה איתה השנה הזו, למנהיגים שיהיו נכונים להבין את כאבנו".

אמש, שעות ספורות לפני תחילת אירועי יום האבל הלאומי לזכר קורבנות הטבח ב-7 באוקטובר, בשל אי המענה הביעו בקיבוץ ניר-עוז תחושת אכזבה. מדוברות קיבוץ ניר-עוז נמסר: "בבוקר יום האבל הלאומי, עליו החליטה ממשלת ישראל, קיבוץ ניר עוז ערוך ומוכן לבואו של ראש הממשלה - שעדיין לא השיב להזמנתנו. לאורך היום יתקיימו סיורים עבור חברי כנסת, שרים ובכירים נוספים בקיבוץ על ידי שורדות שבי, משפחות חטופים ושורדי הטבח בניר עוז".

בנימין נתניהו (צילום: REUTERS/Nir Elias)
בנימין נתניהו (צילום: REUTERS/Nir Elias)

מספר בכירים אחרים, ביניהם תא"ל במיל' גל הירש, מתאם השבויים והנעדרים במלחמת "חרבות ברזל", אישרו את הגעתם לקיבוץ על מנת לעמוד מקרוב על המצב הקשה שבו שרויה הקהילה ולחזק אותה. הירש פגש במקום את יפתח, קרוב של החטוף גדי מוזס. יפתח אמר בין השאר להירש: "אני לא יכול שלא להתרגז, גדי הוא כמו אבא שלי, אני גדלתי אצלו בבית", ועם זאת הודה - "אין לי קשר דם לגדי". הוא קרא לעבר הירש: "תפסיקו לבלבל את המוח ותפסיקו לחמם את התחת ואת הכיסאות ותעשו משהו, או תתפטרו. תגידו לנבלה שם למעלה: "אנחנו לא מסוגלים לעשות כלום, תישאר לבד". שיישאר לבד".

יפתח, קרוב של החטוף גדי מוזס, בביקורת חריפה על נתניהו (צילום :ללא קרדיט)

חבר הכנסת בני גנץ הגיע גם הוא לסיור ולקח חלק בשיחות עם התושבים. הוא זכה לביקורת מיפתח על כך ש"נשאר בתפקידו רק כדי לשמור על נתניהו שלא יעשה שטויות".

כאמור, היום (ראשון), יתקיימו סיורים בקיבוץ לאורך כל היום במטרה להציג את מציאות חייהם של התושבים לאחר האסון הכבד שפקד את הקיבוץ. שורדות שבי, משפחות החטופים והנרצחים בניר עוז, בהן ליאת אצילי ומרגלית מוזס, ילוו את הסיורים ויתארו את הקושי המתמשך והתמודדות הקהילה עם האובדן והשבר - במיוחד כאשר 29 מבני המקום עדיין מוחזקים בשבי.

הסיורים המתקיימים היום מהווים תזכורת חיה לכאבה של הקהילה ולצורך בהחזרת החטופים.