שופטי העליון יעל וילנר, עופר גרוסקופף ורות רונן דחו היום את עתירת התנועה למשילות ודמוקרטיה וקבעו כי השופטים נעם סולברג ודפנה ברק ארז אינם נמצאים בניגוד עניינים בנוגע לבחירת נשיא לבית המשפט העליון, זאת אף מבלי לקבל את תשובת חבריהם לכס השיפוט לעתירה שהוגשה נגדם.
כזכור, התנועה למשילות ודמוקרטיה עתרה לבג"ץ בטענה כי השופטים נעם סולברג ודפנה ברק ארז החברים בוועדה לבחירת שופטים מטעם הרשות השופטת, אינם יכולים להשתתף בבחירת נשיא לבית המשפט העליון, בשל ניגוד עניינים מובנה הנובע מכך שבמידה ושיטת הסניוריטי בה תומכים השניים תישמר - הרי שהשניים יהיו נשיאים בעתיד.
שיטת הסניוריטי משמעותה נוהג שהחל מאז קום המדינה בו השופטים הוותיקים ביותר בבית המשפט מתמנים לתפקידי נשיאים וסגני נשיאים בבתי המשפט. על פי הנוהג, הוועדה לבחירת שופטים לא בוחרת את הנשיאים וסגניהם - אלא מאשרת את המועמדים.
השופטים קבעו כי התנועה למשילות "כלל לא הצביעה על החלטה כלשהי של הוועדה המכהנת לפיה היא עתידה לקיים 'דיון עקרוני' ב'שיטת הסניוריטי', ובוודאי שלא על כך שבכוונתה להכריע בעניין זה (הכרעה שממילא אין בכוחה לקבל). העניינים המונחים לפתחה של הוועדה בעת הזו, לפי הודעת שר המשפטים מיום ,22.9.2024 ואשר בהם עליה להכריע בהקדם האפשרי, הוא בחירת נשיא לבית המשפט העליון ובחירת משנה לנשיא לבית המשפט העליון, מבין המועמדים שמועמדותם מצויה על הפרק".
השופטים הוסיפו כי "אין זה מן הנמנע שאגב דיוני הוועדה בנוגע למועמדים הקונקרטיים לתפקיד נשיא לבית המשפט העליון, יתקיים שיג ושיח על אודות 'שיטת הסניוריטי', אך אין בכך כדי לשנות את מהותו של הדיון. ודוק, בדיון מסוג זה – קרי, דיון במועמדים פרטניים – לא נטען כי יש למשיבים "עניין אישי", וממילא הם אינם מנועים מלהשתתף בו".