דיון סוער מתקיים היום (שני) בבג"ץ בסוגיית סבסוד מעונות היום. במוקד הדיון - החלטת שר העבודה, יואב בן צור, להעניק תמיכה גם להורים שלא שירתו בצבא, בניגוד להחלטת בג"ץ.
המחלוקת נסובה סביב מטרת התמיכה הממשלתית: בעוד המדינה טוענת כי מדובר בתמריץ ליציאה לעבודה ולשירות צבאי, השר בן צור מתנגד לקשור בין הדברים וטוען כי "אין לערב ילדים קטנים ואימהות במלחמות הללו". מבקריו טוענים כי סירובו לפרסם את מבחני התמיכה פוגע באלפי הורים הקורסים תחת נטל התשלומים.
המשנה ליועמ"ש, ד"ר גיל לימון, אישר אמש ייצוג משפטי נפרד לשר העבודה ולמשרד האוצר בדיון, אך מתח ביקורת על ההחלטה "ליצור השוואה בלתי מוצדקת" בין הציבור הכללי לבין מי שלא התגייסו. לטענתו, הדבר עלול לרוקן מתוכן את משמעות צווי הגיוס.
בדיון היום, השופט גרוסקופף הדגיש כי "המדינה לא יכולה לחייב אנשים בגיוס ובד בבד לתת להם כסף כדי שישתמטו וילמדו תורה". לדבריו, תכלית התמיכות היא לאפשר לשני ההורים לצאת לעבודה או ללימודים, אך כשאחד מהם "נמצא במקום שהוא לא אמור להיות, יש בכך קושי".
עו"ד זלמן בלאק, המייצג את העותרים החרדים מארגון "אמת ליעקב", טען כי "מעולם לא שמענו שהפרת חוק תביא לשלילת זכות אחרת". לדבריו, "בפסק דין הגיוס לא נאמר שיש עבירה חוקית בללמוד תורה". השופט סולברג העיר כי יחד עם כעשרת אלפים ילדי אברכים, השר כורך בהחלטתו עוד 80 אלף ילדים אחרים.
"לאור הקשר בין מבחני המימון לחובת הגיוס, בית המשפט קבע שאי אפשר לממן אברכים. אי אפשר לאחוז בחבל משני הקצוות", הסביר בלאק. "פסק הדין אמר שלא ניתן לקבוע משפטית שאסור לתמוך במלש"ב בלי שיש קשר הדוק לעניין הגיוס. כאשר לא מוצג קשר הדוק לא ניתן לקבוע שאי אפשר לממן את הילדים". שר העבודה בן צור, מצדו, טוען כי אינו "שוטר העיר" ומתעלם משאלת הגיוס.
במהלך הדיון התפתח עימות בין השופט גרוסקופף לעו"ד בלאק סביב מהות התמיכה. "הדרישה היא לא רק שהאם תצא לעבודה ויתקבל סבסוד. הדרישה היא ששני בני הזוג ילמדו או יעבדו. כשאחד מהם נמצא במקום שהוא לא אמור להיות, יש בכך קושי", הדגיש גרוסקופף. בלאק השיב כי "לשר לא ניתנה סמכות לעודד אנשים לצאת לכולל. כשהגבר לומד תורה, השר מעוניין להוציא את האם לעבודה". על כך השיב גרוסקופף: "כל עוד האדם בכולל ולא מפר את חובתו להתגייס, אין בעיה שהוא יקבל את התמיכה. כשאדם משתמט, אי אפשר לתת לו כסף עבור כך".
השופט גרוסקופף התייחס לטענה בדבר פגיעה בילדים ובאימהות: "אם האבא לא היה הולך לכולל או לעבודה, אז גם האם והילד היו סובלים בגלל ההתנהלות שלו. גם כעת, זה שהאבא לא נמצא בצבא, גורם לכך שהאם והילד נפגעים מההתנהלות שלו. משפחה זאת עסקת חבילה". עו"ד בלאק השיב כי "המשמעות של שלילת העבודה בגלל אי הליכה לצבא היא ענישה מוסווית לצדדים לא מעורבים". על כך העיר אחד המשתתפים בדיון: "הבעיה של הטוען כאן זה שהוא שוכח שמדובר בבית משפט, ולא בפלפולי גמרא".
עו"ד טלילה דביר מהתנועה לאיכות השלטון התייחסה להשלכות העיכוב: "כאשר ייקבעו מבחנים עבור שנת תשפ"ה, ייתכן והם יסדירו סבסוד עבור שלושת החודשים הנוכחיים. השאלה היא אם אפשר לממן את מי שמשתמט או לא. מרגע שייקבעו המבחנים, אי אפשר יהיה לסבסד רטרואקטיבית. השאלה השנייה היא האם אדם רשאי להמשיך לבקש תמיכה מהמדינה בהתבסס על סטטוס מסוים, כשהוא נמצא בסטטוס הזה בגלל הפרת החוק".
עו"ד עדיה שינדברג, המייצגת את קרן ברל כצנלסון, חידדה את מוקד העתירה: "השאלה העיקרית היא הסמכות של השר להימנע מפרסום מבחני התמיכה. המשפחות הזכאיות לא מקבלות סבסוד כבר שלושה חודשים". נתון דרמטי עלה בדיון: בשל מחלוקת הנוגעת לכ-10,000 פעוטות, מעכב שר העבודה את הסבסוד של 74,000 פעוטות נוספים. "מה על עשרות אלפי המשפחות האלה?" נשאלה השאלה בדיון.
עו"ד אהד שלם, נציג הממשלה, הציג נתון משמעותי: "שיעור הנשים החרדיות שיצאו לתעסוקה חוצה את השיעור בחברה הכללית, בזכות סבסוד מעונות היום. אני חושש שיש שמייחלים לתאונת דרכים משפטית, ערכית ומוסרית. מנסים לצייר את המחלוקת בשחור ולבן". השופט סולברג התייחס לטענה זו בחריפות: "יש כאן נקודה של כריכת הסבסוד לאברכים שמשתמטים בסבסוד לציבור הכללי - תוך שימוש בו כקלף מיקוח".
עו"ד שלם חשף מתח חריף בין הדרג המשפטי לממשלה: "נדרשת חתימה לפרסום המבחנים, אחת מהן היא יועמ"שית משרד העבודה. היועמ"שית הנחתה אותה שלא לחתום על התבחינים". לדבריו, "הממשלה הורתה לפרסם את התבחינים לשלושה חודשים - והיועמ"שית מונעת זאת. למעשה, היועצת המשפטית לממשלה הוציאה צו מניעה מטעם עצמה". שלם הדגיש כי "עמדת הממשלה היא שלא צריך לשנות שום תבחין. יש ניתוק מוחלט בין בג"ץ הגיוס לסבסוד מעונות היום".
בדיון התחדדה המורכבות המעשית של יישום המדיניות החדשה. "נקבע ביחס למי שלומדים ומחויבים בגיוס, שאי אפשר לממן את הישיבות בעבורם", הוסבר בדיון. "העמדה המשפטית היא שלא ניתן להמשיך לתמוך בלומדי תורה שמשתמטים מגיוס".
עם זאת, עלה קושי מעשי ביישום המבחנים החדשים וקבלת נתונים פרטניים לגבי חייבי הגיוס. במקרה של לומד תורה שקיבל דחיית שירות, פטור או ששירת בצבא - יש צורך לבדוק את הבקשות באופן פרטני, תהליך שעלול להאריך עוד יותר את העיכוב במתן הסבסוד למשפחות הזכאיות.
נציג הממשלה העלה טענה מפתיעה בדיון: "אפשר להמשיך לסבסד גם חרדים שמשתמטים". לדבריו, "תכלית עידוד התעסוקה היא עידוד הפריון. שר העבודה לא אמור להתעניין בקידום הגיוס. זה מעניין אותו כחבר בממשלה, אבל לא כשר העבודה. תפקידו לקדם ערכים שיקדמו עבודה".
הוא הזהיר מפני השלכות דרמטיות: "לא ניתן להמשיך לעבוד במחירים של מעונות היום. כל הנשים החרדיות יישארו בבית. האבא לא יישאר. מקסימום הם יהיו במוסדות לא מפוקחים, אי אפשר לתת לזה לקרות. האמירה שהם ישלמו עוד כסף זה לא להכיר את האוכלוסיות המוחלשות, הסבסוד הזה מציל אותם".
הממשלה ביקשה פתרון מיידי: "אנחנו מבקשים עד סוף השנה תקופת ביניים. מבקשים להנחות מיידית לאפשר לנו לשלם מקדמות היום, או לחתום על התבחינים כמות שהם - תוך שאנחנו מתחייבים להגיש תבחינים לשנה הבאה תוך שלושה חודשים". נציגת היועמ"ש, נטע אורן, התנגדה נחרצות: "אנחנו לא מוכנים להמשך כריכת הציבור הכללי בציבור החרדי. אי אפשר להחזיק את הציבור הכללי כערובה". בסיום, השופטים הציעו פשרה ולפיה יפורסמו תבחינים עבור כלל האוכלוסייה תוך חודש. במקביל, תינתן ארכה לחרדים של 3 חודשים. הצדדים צריכים להגיש את תשובתם עד יום חמישי.