במהלך תדרוך מיוחד היום (שלישי) לתקשורת הישראלית, שגריר בריטניה בישראל סיימון וולטרס, ניסה להסביר מדוע ממשלתו מתעקשת להכריז על סנקציות נגד ישראלים תושבי יהודה ושומרון ועל ארגונים שקשורים להתיישבות מעבר לקו הירוק, וכן התייחס להטלת אמברגו על משלוחי נשק לישראל. עוד ציין בהקשר לביקורי אסירים פלסטינים בכלא הישראלי כי העובדה שאין הליך ביקורת הוא "רק דוגמה אחת לסיכון של הפרות החוק הבינלאומי".
לדבריו: "הממלכה המאוחדת הטילה סנקציות על מספר ארגונים וגופים, בשלוש הכרזות נפרדות. מדובר בקיצונים המשתתפים, מאפשרים או מסיתים להפרות זכויות אדם. ההחלטה שלנו מופעלת כאשר להבנתנו אין אחריותיות מספקת במערכת המשפטית של מדינת ישראל. התמיכה שלנו בעם הישראלי היא יציבה, אבל המדינה נפגעת על ידי קיצונים, כולל אלה מתוך הממשלה. קיצונים אלה מחלישים את התמיכה בישראל בדיוק ברגע שבו היא זקוקה לה ביותר, הם אינם פועלים באינטרס של ישראל. הם גורמים נזק עצום".
ביחס למנגנון הגבלת מכירות הנשק שעליה הכריזה הממשלה בלונדון, מסביר וולטרס שמדובר רק בכ-30 רישיונות מתוך מעל 300 שקיימים בעבור מדינת ישראל, רק כ-10 אחוזים ומדובר בהליך בריטי שמחויב על פי החוק הפנימי: "יש תהליך סקירה המתבצע באופן סדיר, עבור כל רישיונות נשק. תהליך זה מוסדר על ידי החוק המקומי הבריטי.
"היו הרבה אי הבנות בנושא זה. הממשלה הבריטית מחויבת משפטית לערוך סקירה של כל מכירות הנשק, לכל מדינה שהיא מוכרת נשק. וסף ההשעיה למכירות הוא למעשה נמוך מאוד, זה לא קשור להפרה ממשית של החוק הבינלאומי. הסף הוא רק סיכון של הפרות החוק הבינלאומי, וכך, הסיכון הזה קיים בבירור כאן", המשיך.
השגריר מסביר שאחת הסיבות לכך היא מניעת גישה של נציגי הצלב האדום לעצירים פלסטיניים. "אמנות ז'נבה ברורות מאוד, יש לאפשר לצלב האדום גישה לשבויי מלחמה. אין כל דו-משמעות בעניין זה. אפילו במפרץ גוונטנמו, ממשלת ארה"ב אפשרה לצלב האדום לבקר במקום כבר בשבוע הראשון והמשיכה לאפשר ביקורים מאז. אך בשדה תימן ומתקני כליאה אחרים מעולם לא קיבלו ביקור מהצלב האדום".
לדבריו, "אילו הצלב האדום היה מבקר באופן סדיר, הדבר היה מספק הבטחה לתנאים, והוא היה מגן לא רק על האסירים. אם הם עברו הליכי משפט - רבים מהם הם טרוריסטים נוראיים, כן, אבל אנחנו לא יודעים שכל אחד מהם כזה. לכן יש להגן על אותם אנשים. אבל זה גם מגן על השומרים. ראינו מה קורה כאשר יש האשמות נגד השומרים. אם אין דרך בלתי תלויה להעריך מה קורה, השומרים גם חשופים להאשמות.
"לכן הליך ביקורת הוא באינטרס של כולם, העובדה שאין כזה היא רק דוגמה אחת לסיכון של הפרות החוק הבינלאומי, מה שמפעיל את החוק המקומי הבריטי ומכריח את הממשלה הבריטית להשעות מכירות נשק", הבהיר.
עוד הוסיף: "רבים אינם מודעים לכך שיש הליכים משפטיים בבתי המשפט הבריטיים נגד הממשלה הבריטית בסוגיה זו - ארגונים בממלכה המאוחדת תובעים את הממשלה הבריטית בניסיון לאכוף הגבלות נשק נוספות על ישראל, והממשלה מגנה על המקרה בבית המשפט. אנחנו ממשיכים לסקור זאת, אבל כאשר המצב משתנה, השיפוט לגבי הסיכון להפרות חוק בינלאומי משתנה, כך שההשעיות עשויות להשתנות".
השגריר וולטרס הדגיש נחרצות את חומרת מצב החטופים: "מצב החטופים מחריד", תוך התייחסות לאזרחית הבריטית אמילי דמארי ולשלושה אזרחים נוספים עם קשרים בריטיים. "שחרור החטופים הוא עדיפות מספר אחת עבורנו", הבהיר.
וולטרס קרא באופן ברור וחד-משמעי להפסקת האש ולמשא ומתן מקיף. "חמאס יכול לסיים את הסבל על ידי הסכמה להפסקת אש ושחרור מיידי וללא תנאי של החטופים", אמר. כמו כן הוא הדגיש את הצורך בגישה כוללנית: "אנו זקוקים להסכם מקיף שיכלול לא רק הפסקת אש ושחרור חטופים, אלא גם תכנית עתידית לעזה". עם זאת וולטרס שלל באופן חד את האפשרות להביס את חמאס באמצעים צבאיים בלבד: "מי שחושב שניתן להשמיד קבוצות גרילה רק בכוח הצבאי - מטעה את עצמו". הוא הדגיש את הצורך בשילוב מהלכים צבאיים ומדיניים.