ישנו הבדל מהותי בין הקו שהוביל שר הביטחון הקודם, יואב גלנט, בכל הנוגע בסוגיית חוק הגיוס - לבין עמדת יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין

הראשון פעל בשיטת השביתה האיטלקית, לא שיתף פעולה ומנע מנציגי צה"ל לשתף פעולה עם כל הגורמים העוסקים בבניית מתווה גיוס. יש מי שהיום, בדיעבד, סבור כי המטרה האמיתית והסופית של גלנט הייתה הפלת הממשלה, ויש טוענים כי המטרה של גלנט הייתה - להכריח את נתניהו לפטרו דווקא על רקע סוגיית גיוס חרדים, מה שמבחינת גלנט היה מחזק אותו ציבורית ופותח אפשרויות להמשך דרכו הפוליטית. אדלשטיין הוא סיפור שונה בתחליט. הוא לא מכוון - לא להפלת הממשלה, סביר להניח - הוא גם לא חולם להיות מפוטר מסיבות אידאולוגיות. 

כבר בתחילת הדרך, כאשר חוק גיוס הגיע לפתחה של הוועדה שבראשותו - אדלשטיין שם לו למטרה להביא הישג משמעותי. בשורת הגיוס לציבור הרחב. כלומר, להביא חוק שיהווה בשורה אמיתית ולא עוד תרגיל פוליטי שבפועל יחזיר לקדמותו את מצב האי גיוס בקרב צעירי המגזר החרדי, יסגור פינה לפוליטיקאים חרדים ויגרום ליציבות בקואליציית נתניהו.

בנימין נתניהו בוועדת חוץ וביטחון (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בנימין נתניהו בוועדת חוץ וביטחון (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אדלשטיין נחוש להוביל - אם לא מהפכה, אז לכל הפחות שינוי אמיתי שכה נחוץ דווקא כעת,  בעת מלחמה קשה ומתמשכת. המספר 3000 מתגייסים חרדים הוא אינו מוסכמה. המספר נולד במהלך הדיונים הרבים שלעת עתה לא הניבו פרי, כאשר מצד אחד זה המקסימום שעליו מוכנים החרדים, ומצד שני - זה המקסימום שאותו צה"ל מוכן לקלוט במסגרות הקיימות, המותאמות לאורח חיים חרדי. 

מכאן הפערים רק מתחילים. בעוד החרדים מתקשים לכלול בתוך המספר הכולל הזה - 3000 מתגייסים בשנה הראשונה ( עם עלייה קלה ביעדי גיוס בהמשך) את כל אלה שיתגייסו וישרתו, כולל המסלולים של שירות אזרחי וכיוצא בכך, אדלשטיין מתעקש על 3000 חיילים קרביים ותומכי לחימה בלבד. 

כמו כן, הוא דורש להעלות את המספר, בין היתר, באמצעות אישורי צה"ל למתגייסים חרדים לשרת בשורות השב"ס ובמשטרה - שירות משמעותי במקומות שזקוקים לתגבורת. 

גם בנושא הסנקציות יו"ר וודעת חוץ וביטחון מצפה להרבה יותר ממה שהחרדים, כך נראה - מוכנים לתת. לא רק סנקציות על המוסדות שלא יעמדו ביעדי גיוס, אלא גם סנקציות אישיות על עריקים. אך חשוב מכול, מבחינת אדלשטיין לקבע בחוק מצב שבו רק מי שהתגייס ושירת יהיה זכאי לשורה ארוכה של הטבות שיקבל מהמדינה.

לעת עתה הפערים בין עמדת אדלשטיין לעמדת החרדים נראים כמשמעותיים ולא ברור אם ניתנים לצמצום ולגישור. אך לפני ששואלים את החרדים - שר הביטחון החדש צריך לומר את דברו. ישראל כ"ץ ונציגי צה"ל - הם הגורם שיחד עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון אמור להביא פרמטרים ולגבש מתווה שיוצג לכל הצדדים. נראה כי הדרך לחוק הגיוס  בכלל לא קצרה, לא קלה וספק אם תוביל לפתרון ולא לעוד מבוי סתום.