אתמול (שלישי) הודיעו במשרד האוצר ובהסתדרות שבתום מו״מ ממושך, הגיעו להבנות בנוגע לתקציב 2025. עוד כשהתפרסמה הטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים רצוף הגזרות על העובדים, צפוי היה שההסתדרות תתנגד לצעדים רבים שתוכננו בו, אבל היה ברור גם שטיוטה זו רחוקה מלשקף את הגרסה שתיכנס בסופו של דבר לספר החוקים של מדינת ישראל.
ההפרש המשמעותי בין מספר הגזרות בטיוטה לבין אלה שנכנסו לתקציב המעודכן נובע ממנהג קבוע שאימצו באוצר. במסגרת השיטה הזו, נכנסים לחוק ההסדרים סעיפים מיוחדים ומאיימים, ״עיזים״, אם תרצו - רק על מנת שיהיה אפשר להסיר אותם מהתוכנית הכלכלית במסגרת המו״מ עם הגופים השונים ולהציג זאת כוויתור.
התמורה הניתנת לאותם ״ויתורים״ היא לרוב התפשרות של גופים כמו ההסתדרות על סעיפים אחרים, שחשובים לאוצר יותר, ולעיתים גם הסכמה מצד חברי קואליציה ושרים שמתנגדים לחלק מהסעיפים - להעביר את התקציב ללא התנגדות.
הכנסת ה״עיזים״ הפכה לפרקטיקה מוכרת בשנים האחרונות. גם בתקציב הנוכחי ראינו מספר עדויות לכך - בין הגזרות שבוטלו אתמול. הבולטות שבהן כוללת את המיסוי על קרנות ההשתלמות, הגדלת ההשתתפות העובדים בפנסיה תקציבית, קיזוזם של שני ימי הבראה מכל עובד (סוכם כי יקוצץ רק אחד) וכפי שפורסם לראשונה ב״מעריב״, גם הקפאת שכר המינימום - כולן ירדו מהפרק.
בכירים באוצר כבר הודו כי מדובר במהלך מכוון, שנועד ליצור גלולה קלה יותר לבליעה, אך בחודש שעבר אמר זאת בגלוי גם שר האוצר סמוטריץ׳, בתדרוך שערך לעיתונאים. בנוגע לביקורת על מהלכי מיסוי הרווחים מקרנות ההשתלמות הודה כי: ״יש פרות קדושות שאנחנו לא שוחטים. למרות שאני חושב שמדובר בצעד נכון ושלא צריך לעודד היום חיסכון – זה לא יקרה. ידענו מראש שאנחנו מכניסים צעדים שכנראה לא יתגשמו״.