אופיר אקוניס נכנס למשרד הקונסול בניו יורק – ומפסיק להתנצל | ריאיון

בשיאה של אחת התקופות הקשות בחיי הקהילה היהודית בארצות הברית יצא השר לשעבר אופיר אקוניס לניו יורק. אם זו הייתה תקופה נורמלית, אולי הוא היה מתייחס לכהונה כקונסול הכללי של ישראל בניו יורק כאל עוד שלב בקריירה. אבל זה אינו המצב, והאתגר עבור אקוניס אינו קטן. “אני לא חושב שהייתה אי פעם תקופה כל כך מורכבת עבור קהילות יהודיות, ובוודאי ישראליות, בארצות הברית", הוא אומר. “וזה מאוד ניכר ומורגש, לא רק בקמפוסים".

ב־1 במאי טס אקוניס לארצות הברית, ושעות ספורות אחרי הנחיתה קיים את פגישותיו הראשונות בתפקיד עם התובעת הכללית של ניו יורק, ראש העיר והמושלת. “היה לי חשוב ליישר קו בכל הנוגע לטיפול בקמפוסים לקראת פתיחת שנת הלימודים, וברוך השם, כמה חודשים אחרי, ישנה רגיעה. המשטרה נערכה בהתאם לפתיחת שנת הלימודים, ואין יותר יכולת לכבוש את 'קולומביה'", הוא אומר.

אזהרה לארצות הברית

אנחנו נפגשים בביתו שבשכונת נווה אביבים בתל אביב, בעת ביקור חפוז שלו בישראל. בתו רוני מתגייסת לצה"ל, והבן כבר משרת (“היינו בלילות ללא שינה", האב מדווח). כשישוב לניו יורק, תצטרף אליו הפעם רעייתו עדי, והם ישאירו בארץ שני חיילים בשירות סדיר. “זה ממלא את ליבי בגאווה", אקוניס אומר.

לפני שאנחנו צוללים לענייני אנטישמיות, אקוניס מבקש להביא נקודה של אור: “אחד הדברים שאני מתרגש מהם הוא האחדות המדהימה שיש בכל הזרמים והקהילות היהודיות בארצות הברית, מה שלא היה קודם. זה נותן לי תקווה ואמונה שזה יכול לקרות גם לנו".

נכנסת לתפקיד בעיצומה של מערכת בחירות סוערת בארצות הברית. עד כמה זה השפיע על התנהלותך?
“תמיד הקפדתי הקפדה יתרה על כך שאף אחד לא יוכל לדמיין מהי עמדתי בנוגע למערכת בחירות במדינות אחרות, ידידותיות, ובראש ובראשונה בעלת הברית הגדולה ביותר שלנו, ארצות הברית. זו החלטה של העם האמריקאי, ולא החלטה של אזרחי ישראל. יש למשוואה הזו צד נוסף: אני מצפה שכל ממשל אמריקאי יכבד את הבחירות שעושים אזרחי ישראל במערכות הבחירות שלהם".

הקונסוליה הישראלית בניו יורק היא הנציגות הגדולה ביותר של המדינה בעולם. תפקיד הקונסול הכללי בניו יורק נמצא, על פי נוהלי משרד החוץ, במעמד של שגריר. תעסוקה, אם כך, לא חסרה לאקוניס. “זה מאתגר, עבודה מסביב לשעון, פעילות רבה מול הקהילות היהודיות, אבל לא רק", הוא מתאר. בחודשים האחרונים ארגנה הקונסוליה הישראלית אירועי הסברה שבהם השתתפו משפחות חטופים ישראליות וחטופים שהשתחררו מהשבי. “אנחנו מעניקים את כל השירות שהקונסוליה יכולה לתת, בעיקר כדי להשפיע על דעת הקהל", מספר הקונסול. “אני עושה כל מה שאני יכול לעשות בעניין הזה".

תופעות אנטישמיות בארצות הברית אינן חדשות. על פי נתונים של ארגונים יהודיים, ובראשם הסוכנות, בשלוש השנים האחרונות התגברו מעשי האלימות כלפי הקהילה, וכולם התריעו על כך.
“אחרי 7 באוקטובר, ההתפרצות נעשתה אלימה. אבל אני רוצה לנצל את השאלה שלך כדי להכות על חטא. רבים בישראל, בקהילות בעולם המערבי, ואפילו אני, כחבר כנסת ושר בשלוש ממשלות, הקלנו ראש בתנועת ה־BDS שהתגברה ב־25 השנים האחרונות. אם יכולתי להזיז את הזמן לאחור, היינו צריכים להשקיע בעניין יותר משאבים, ולהיות ערניים לכסף שהוזרם לקמפוסים האמריקאיים מקטאר ומאיראן. זה לא משהו שקרה בן לילה. אני לא יודע אם לקינו באדישות, או בחוסר הבנה של המצב".

או בקונספציה. זה כבר קרה לנו.
“יכול להיות. היו מאבקים טקטיים, אבל לא אסטרטגיים. בהפגנות האחרונות בלב אמריקה צעקו 'מוות לאמריקה'. מול וול סטריט, מול הקונסוליה הישראלית, הונף דגל חיזבאללה שהוא לפי הגדרה אמריקאית ארגון טרור. סביב יום השנה לאסון התאומים התראיינתי בכמה כלי תקשורת ואמרתי להם, ‘תראו, אנחנו התאבלנו איתכם על פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדותיכם, וברשות הפלסטינית, ובמקומות אחרים, חילקו סוכריות. הם משתמשים בדמוקרטיה המפוארת שלכם כדי לחסל אותה. אל תיתנו לארצות הברית להיות אירופה’.

"אנשים אומרים לי שאני צריך להיות מאוד זהיר עם ההשוואה, אבל אני עונה שצריך להיות גם אמיתי. אני כאן כדי להיאבק על האמת, ולעיתים היא קשה. אני מקווה שבעוד כמה עשרות שנים לא יגיעו למצב שיגידו ‘חבל שלא הקשבנו’. הרי גורמים ישראלים הזהירו מפני טרור דווקא במדינות הידידותיות, כמו אנגליה, צרפת וגרמניה. ואת רואה שזה קורה".

זה תלוי בעיקר בהנהגה באותן מדינות.
“ממשלת לבנון, למשל, סוף־סוף חוזרת לתפקידה בהיסטוריה כממשלה שמושלת. היא תצליח בכך רק אם תהיה לה תמיכה בינלאומית. ואם צרפת ומנהיגה, לדוגמה, לא יבינו את הטרור, כמו שקורה עכשיו, השפעת הטרור תהיה גדולה יותר. השימוש הציני שאנשים עושים בדמוקרטיות מערביות הוא סכנה אסטרטגית, וזה מבחן ענק לדמוקרטיות המערביות בעולם החופשי מול ציר הרשע. כי מי מפעיל אותם? איראן וקטאר, שמשחקת משחק כפול ומכופל. היא מתווכת במשא ומתן לשחרור חטופים ממנהרות, שנבנו בכסף שהם נתנו".

כסף שעבר דרכנו והוענק לחמאס.
“אני חושב שהיום שום ממשלה לא הייתה מעלה בדעתה את הדבר הזה. היו ממשלות שאפשרו, וגם אני הייתי חלק מהן. העברת הכסף הייתה משגה. אבל היו גם מנגנונים שלחצו על ישראל להעביר את הכסף, אז צריך לשים את האמת על השולחן".

מפסיקים להתנצל

אקוניס צופה שהחל מחודש ינואר תשתנה המדיניות שמאפשרת מימון הפעילות באוניברסיטאות בארצות הברית באמצעות כספים זרים.

מפני שטראמפ נבחר יהיה לנו קל יותר?
“אני לא שופט אדם, אלא לפי המעשים והעמדות, לא לפי האישיות. אם אני מוצא בשותפות לדרך רעיון מסוים, אני אתמוך. ואני אשמח מאוד שתהיה תמיכה בלתי מסויגת בישראל. הצדק ההיסטורי של ישראל הוא לא רק להגן על עצמה, אלא לעשות כמעשה ארצות הברית, ששמה כמטרה את חיסול אל־קעידה מהיסוד".

אנחנו מסוגלים לחסל את חמאס מהיסוד?
“אני מאמין שכן. אנחנו מדברים על ארגון צעיר יחסית, שלא מייצג את כל האסלאם. הסעיף הראשון במסמך ההקמה שלו הוא החרבת ישראל והקמת מדינת הלכה אסלאמית. אנחנו חייבים להפסיק להתנצל בעניין ההסברה. זה כלל ברזל. אנחנו לא פתחנו באש, ואני מזכיר לכל מי ששואל, שהייתה הפסקת אש עד 7 באוקטובר. אנחנו לא הפרנו אותה".

אקוניס מזכיר דברים שאמר נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, בכנס שנערך במישיגן, חמישה ימים לפני הבחירות: “הוא אמר בצורה ברורה, ומאוד הערכתי את זה, ‘אתם ראיתם מה חמאס עשה באותם הקיבוצים, שהיו ראשונים לדרוש מדינה פלסטינית. הם לא בחלו בכלום ולא ריחמו על אף אחד’. הוא חשף גם את שקרי ערפאת. זה היה נאום מטלטל ומאוד לא מובן מאליו".

ועדיין, יש נטייה בעולם לאזן בין שני הצדדים בסכסוך.
“אין איזון בין ישראל ובין חמאס, ולא יהיה. ישראל היא מדינה מערבית, דמוקרטית, ועובדתית גם היחידה במזרח התיכון. אני אומר לכל מי ששואל, כולל סנאטורים וחברי קונגרס: ‘אנחנו המבצר הדמוקרטי האחרון של העולם החופשי, ולפני שהגל הזה שוטף אתכם, אני דורש לעמוד לצידנו’".

ביתו של אקוניס, כמו בתיהם של שרי ממשלה אחרים, היה לא אחת מוקד להפגנות. “אלה החיים הפוליטיים, אני איש ציבור ואני צריך לספוג את זה", הוא מודה. “אבל דבר שאני לא אספוג ולא אסלח עליו לעולם הוא שימוש בקריאות בהשראת הרייך השלישי. כנכד לניצולת שואה, זה חורה לי. זה קו אדום, שנחצה לא פעם ולא פעמיים. בעיניי זה לא יכול להתקיים בשום אופן בשום ויכוח ציבורי בארץ".

זה חלק מתהליך הקצנת השיח שאנחנו עדים לו בכל מקום, כולל בקרב נבחרי ציבור.
“למרות שגם אני התעצבנתי לא פעם ולא פעמיים, מעולם לא אמרתי בנאום או בקריאת ביניים אמירה לא נאותה. ב־2018 התרעתי מפני הידרדרות השיח הציבורי באחד מהנאומים שלי בכנסת, ולדאבון הלב, זה קרה. אבל זה משהו שתלוי בכל נבחרי הציבור, שצריכים לשמש דוגמה".

זה מחזיר אותי לעניין האחדות, שדיברת עליו בתחילת השיחה. זו יכולה להיות סיסמה נהדרת, אבל אתה באמת מאמין שבמצב הקיים אחדות אפשרית?
“אני חושב שהשנה האחרונה הוכיחה לנו שזה אפשרי. ביקרתי ביחידות צה"ל, פגשתי משפחות שכולות בכל המדינה, מכל הזרמים. הישראליות והסנטימנט היהודי גברו מאוד, וכל מי שמתכחש לזה, טועה ומטעה. אנחנו במלחמה קיומית. מהשבר הענק הזה, שעוד לא ירדנו לשורשו אפילו, לא רק שאנחנו יכולים לעלות, אלא חובה עלינו לעלות ולהיות מאוחדים. כל גילויי הפלגנות וניסיונות ההתססה של השוליים הם מיותרים. וגם האויב מבחין בכך. כמו שאני משבח את הקהילות היהודיות על רוח האחדות למרות השוני, אני מאמין שלמרות מי שמנסה להפר את האיזון, ותמיד יהיו כאלה, בעיקר בזמן מלחמה, אם נרצה, אין זו אגדה".