מחוץ לבית העלמין קריית שאול, בתל אביב, התכנסו היום אימהות ללוחמים ומשפחות שכולות ממספר ארגונים בהובלת 'אמא ערה', במחאה על התנהלות הממשלה ברצועת עזה. במוקד המחאה: הטענות על הכנת תשתית לממשל צבאי ברצועת עזה, ללא דיון ציבורי וללא שקיפות לגבי שינוי מטרות הלחימה. "לא לכך הילדים שלנו התגייסו", אמרו האימהות.
בהצהרה הביעו האימהות את משבר האמון שיש להן בממשלה ודרשו מראש הממשלה ושרי הממשלה לסיים את המלחמה בתמורה לעסקה, להימנע מהחלת ממשל צבאי בעזה, ולהיפגש עם שר הביטחון בהקדם. בסוף ההצהרה סגרו האימהות את שערי בית העלמין במסר כי הן לא מוכנות לעוד אבדות.
אילנה קמינקא, אמו של סגן ינאי ז"ל שנפל בקרב על בסיס זיקים ב-7 באוקטובר, סיפרה למעריב על סיפורו הטרגי של בנה. "המדינה השאירה את אותם טירונים כאחראים על ביטחון המדינה. הבן שלי, שהיה קצין, הם היו בעצם חמישה קצינים צעירים, כבר בני 20, 21, שהבינו את חומרת העניין", סיפרה קמינקא. "הם קיבלו את ההחלטה שהטירונים לא כשירים להתמודד עם הסיטואציה, מה שהמפקדים הבכירים יותר לא הבינו כנראה... מתוך החמישה הקצינים שהיו שם במקום, ארבעה כולל הבן שלי איבדו את החיים שלהם," המשיכה קמינקא. "אבל רק טירון אחד נהרג וכל יתר הטירונים וגם האזרחים שהיו בתוך הבסיס, ויותר מזה גם תושבי קיבוץ זיקים וקיבוץ כרמיה שהם צמודים לבסיס ניצלו".
בנה השני של קמינקא, ליאם, התגייס שישה שבועות לאחר נפילת אחיו. "הוא התעקש לא לשנות את השיבוץ שהיה לו לפני כן, שזה להיות פרמדיק לוחם", סיפרה. "הוא בעצם נכנס לצבא להיות פרמדיק לוחם מתוך הבנה שהמטרה שלו בשירות זה להגן על תושבי מדינת ישראל, להחזיר את החטופים ולהחזיר את התושבים לצפון".
"אנחנו פשוט בהלם שאנחנו מבינים שהמטרות האלה שונו", הוסיפה קמינקא. "אני שומעת מחברים שלי שחוזרים מעזה, ומספרים שם שסוללים כבישים, שמשטיחים אזורים שלמים, ומכינים את הקרקע או לממשל צבאי או אפילו להתנחלויות".
מיכל הדס-רובין מארגון 'אימא ערה' הסבירה את מהות המחאה: "אנחנו דורשות שמטרות המלחמה תהיינה ברורות, גלויות, ומלוות במהלכים מדיניים, שלא משאירים את העול רק על הכתפיים של הצבא והילדים שלנו".
"הממשלה לא עושה מספיק בשביל החיילים בשום היבט", הדגישה הדס-רובין. "החל מזה שהיא לא מקצרת את המלחמה ולא חותרת לסיומה. דרך זה שהיא לא מגדילה את מעגל המשרתים, ומשאירה את העול על אותה קבוצה מצומצמת, שקורסת כבר תחת העול כל כך הרבה זמן".
קמינקא מתחה ביקורת חריפה על תהליך קבלת ההחלטות: "השרים שמקבלים את ההחלטה של לשים את הבן שלי עכשיו, שהוא יישב בממשל צבאי לעולמי עד בעזה, זה אנשים שזה לא משפיע עליהם, כי הם מייצגים ציבור חרדי שלא משרת. זה לא ייתכן - אם אתה לא משלם את המחיר אתה לא יכול לקבל את ההחלטות".
"היחידים שזה מטיב איתם זה קומץ משיחיים", הוסיפה קמינקא. "קודם כל, לא לזה הבן שלי התגייס לצבא, ולא לזה הוא מסכן את החיים שלו. זה לא ייתכן שהקבוצה הזאת בעצם משליטה את האג'נדה שלה על כלל הציבור, בלי שום דיון, בלי שום הליך".
הדס-רובין סיכמה: "מלחמות נגמרות בהסכמים. ובלי הסכם לא יחזרו החטופים, ובלי הסכם המלחמה לא תיגמר, והילדים שלנו לא יחזרו הביתה, ולא יוכלו לחזור למלא את תפקידיהם האזרחיים, ולחיות את חייהם".