פותחים שבוע פוליטי סוער: המערכה של הקואליציה לשינויים במערכת המשפט ממשיכה, וביום שלישי הקרוב ח"כ שמחה רוטמן יעלה בוועדת החוקה את תיקון חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים להכנה לקריאה שנייה ושלישית, אחרי שזו כבר אושר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה בחודש יולי האחרון.
נציבות תלונות הציבור על שופטים היא יחידה שהוקמה ב-2002 וכפופה למשרד המשפטים, ותפקידה לברר תלונות על שופטים במסגרת מילוי תפקידם וניהול משפט על ידם. כרגע, אין איוש בתפקיד.
ההצעה, מציעה לשנות את הליך הבחירה של נציב תלונות הציבור על שופטים כך שיתמנה לתפקיד מי רק שייבחר על ידי הכנסת, בבחירה חשאית, ברוב של 70 חברי כנסת. כאמור לפי הצעת החוק, מנגנון בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים יעבור לידי חברי הכנסת שתיערך בהצבעה חשאית במליאה. מי שיוכל להציג מועמד לתפקיד הנציב הוא שר המשפטים או עשרה חברי כנסת. על מנת לבחור נציב חדש יידרש רוב של 70 חברי כנסת, צעד שאמור לאפשר בחירה עם תמיכה רחבה, ולא של קואליציה צרה.
נכון להיום, הנציב מתמנה בהסכמה של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, והוועדה לבחירת שופטים מאשרת את המינוי. כעת רוטמן מבקש להעביר את הכוח הבלעדי למינוי לידי חברי הכנסת, בהליך דומה לאופן הבחירה של נשיא המדינה או מבקר המדינה. הרקע לתיקון המוצע הוא העובדה שהשר יריב לוין וממלא מקום נשיא ביהמ"ש העליון לא מצליחים להסכים על מועמד מוסכם, ובפועל מאז פרישתו של אורי שוהם לפני כחצי שנה התפקיד לא מאויש, עובדה שפוגעת בביקורת הציבורית על השופטים.
לקראת הדיון נמסר מטעם 'פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה' אזהרה מהשינוי המוצע: "נוכח ההיבט המקצועי של תפקיד הנציב, חיוני שמינויו יהיה מנותק מהעולם הפוליטי. הצעת החוק פסולה גם מכיוון שהיא מהווה שינוי הכללים תוך כדי משחק – תוך כדי הליך הבחירה של נציב חדש.
"מאחר ששר המשפטים ונשיא בית-המשפט העליון הנוכחיים לא מגיעים להסכמה על מועמד, יו"ר ועדת החוקה יוזם חקיקה המשנה את כללי המשחק באמצעות פוליטיזציה של ההליך. שינויים יסודיים כמו אלה המוצגים בהצעת החוק צריכים להיעשות בהסכמה רחבה, באופן שישלול את החשש שמדובר בשימוש לרעה בסמכות הכנסת. החוק הוא המשך ישיר להפיכה המשטרית. כמו חלקים אחרים בהפיכה, מטרתה העיקרית היא חיזוק הממשלה מול שאר הרשויות ובעיקר הילוך אימים על הרשות השופטת ופגיעה בעצמאותה".
כזכור היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מתנגדת לשינוי של רוטמן, שכאמור, עלול ליצור פוליטיזציה של הליך המינוי הנציב: "הצעת החוק מבקשת לתת לכאורה מענה למצב שבו נוצר מבוי סתום, שבו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון אינם מגיעים להסכמה על מועמד שיובא בפני הוועדה לבחירת שופטים. ואולם אין בהסדר המוצע משום מענה למצב שבו אותו מבוי סתום ייווצר בכנסת, מציאות שכלל לא מופרך שתקרה באופן תדיר יותר, לאור החריגה מדרך הפעולה הרגילה של הכנסת".