אחרי אישור הפסקת האש בחזית הצפונית, האתגר הבא של הממשלה הוא בשיקום יישובי הצפון אחרי 14 חודשים של לחימה, שהשפיעו בצורה משמעותית לא רק על התושבים אלא גם על התשתיות והכלכלה.
סיעת המחנה הממלכתי הגישה בשבועות האחרונים שורה של חוקים שתכליתם סיוע ממוקד לאזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בצפון ובדרום, ודורשים מהקואליציה לסייע בהעברת החוקים בהקדם האפשרי.
במסגרת החוקים שהוגשו: מתן פיצויים לתושבים בערים המטווחות שלא פונו (כמו נהריה), הקמת חדרי מיון קדמיים בקרית שמונה ושדרות, הפחתת דמי בריאות בפריפריה, הכרזה על מרחב עוטף עזה כאזור ללא מע"מ, הקמת אוניברסיטה באשדוד והשקעה כספית במפעלים בצפון ובדרום במסגרת "החוק לעידוד השקעות הון".
לטענתם שנה וחודשיים אחרי פרוץ המלחמה, המדינה עדיין לא נערכה לשיקום יישובי הצפון והדרום שנאלצו לקיים שגרת חירום, ועכשיו נאלצים להתמודד לבדם עם תוצאות המלחמה. כאמור מטעם הסיעה הוגשו שבע חוקים שיסייעו בשיקום חברתי, כלכלי ובריאותי של הערים והישובים בצפון ובדרום והם קוראים לחברי הקואליציה לתמוך בחבילת החוקים ולשים סוף להפקרת התושבים בקו העימות.
יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, ח"כ פנינה תמנו שטה: "למעלה משנה שתושבי הצפון והדרום גילו קור רוח ופטריוטיות מהמעלה הראשונה, עכשיו תורה של המדינה לסייע בשיקום המרחבים האלו. אין הסדרה ביטחונית בלי סיוע בשיקום. מוטב שהממשלה והכנסת יעסקו בזה ולא בחוקים שקורעים את העם ועולים בכנסת חדשות לבקרים".
כמו כן, במאמר מיוחד ל"וול סטריט ג'ורנל", אמר שר הביטחון לשעבר, ויו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ כי הסכם הפסקת האש הזמנית בגבול הצפון אינו מספק פתרון לטווח הארוך.
"הלקח מה-7 באוקטובר הוא שישראל חייבת להיות בלתי מתפשרת ופרואקטיבית בכל הנוגע להגנה על עצמה", כותב גנץ. "ההסכם הנוכחי עם חיזבאללה טומן בחובו סבירות גבוהה לסבב לחימה נוסף, כואב ויקר בלבנון".
לדבריו, "המשטר הפונדמנטליסטי בטהראן רואה בחיזבאללה כלי להשמדת ישראל ובסופו של דבר להשתלטות על האזור. אסור לתת לזה לקרות".