ח"כ גדי אייזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר, התייחס במהלך דיון בוועדה לביקורת המדינה לנושאים הקשורים להליכי קבלת ההחלטות בקבינט הישראלי, וחשף בעיות משמעותיות במבנה ובתהליכים שקשורים להתנהלות הביטחונית במלחמה.
אייזנקוט, שהיה חבר קבינט בתחילת המלחמה, טען כי המערכת לשירותי מודיעין ולתיאום לאומי (המל"ל) לא השפיעה במילימטר על קבלת ההחלטות במלחמה. "אין לי ספק שהמל"ל לא היה נוכח בדיונים, וההשפעה שלו הייתה אפסית", אמר. הוא הסביר כי כמות המשתתפים בקבינט, אשר הגיעה לפעמים ל-50-80 איש, הקשתה על קיום דיונים אסטרטגיים מקצועיים. "מה שאני ראיתי תחת נתניהו זה 50 משתתפים, אנשים נכנסים ויוצאים, יועצים. דברים שלא הכרתי גם בתקופתי כרמטכ"ל. זה מקשה מאוד על היכולת לקיים שיח אסטרטגי שנתפס די בזלזול", הוסיף.
בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אייזנקוט טען כי היעדר ועדה מקצין את הבעיה, והצביע על כך כ"בריחה מהאחריות". הוא דרש שוועדת החקירה תבדוק גם את השנים מאז מינויו לרמטכ"ל, ושתבחן את הליקויים שהיו קיימים בתקופה זו.
אייזנקוט שיבח את הישגי צה"ל במלחמה אך הדגיש את המחיר הכבד ששילמה החברה הישראלית. הוא שוחח על "הנוסחה" להשבת החטופים, אשר כל קבינט המלחמה תמך בה: "מדובר בנסיגה מדורגת על פני שבועות, עם הפסקת אש קבועה, פתיחת סחורות ושיקום עזה". הוא ציין כי הציע את המתווה עוד ב-27 במאי, אך הוא לא יצא לפועל, ושהמתווה הפך מאוחר יותר למתווה של ביידן.
בנוגע למנהיגות חמאס, אייזנקוט תקף את ייהוד סינוואר, והאשים אותו כאחראי המרכזי לחטיפות. "סינוואר, אכזר, נוול, נאצי, הוא אשם מרכזי בחטיפה ובמצב החטופים", אמר. "אזרחי ישראל לא בחרו אותו, הם בחרו את בנימין נתניהו".