הממשלה הגישה הערב (שני) לבג"ץ את תגובתה בנוגע לעתירות הדורשות כי השופטים יורו לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי טבח השבעה באוקטובר. בתגובה, אותה הגיש עורך הדין מיכאל ראבילו, נכתב כי לבג"ץ אין סמכות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
ראבילו כתב לשופטי בג"ץ כי "חוק וועדות חקירה קובע במפורש, כי הממשלה היא זו שרשאית להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. סמכות שברשות זו, קיימת לממשלה ולא לכל גורם אחר ובית משפט נכבד זה קבע להלכה מפורשות, כי "הקמת ועדת חקירה ממלכתית ענין הוא לממשלה לענות בו ולא לבית המשפט". לאור האמור, יש לדחות את העתירות על הסף".
עוד הוסיף ראבילו כי בזמן חקיקת החוק, "היה מי מבין חברי הכנסת, שהסתייג וביקש כי לא רק הממשלה תוכל להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית אלא גם בית המשפט העליון, וזאת מחשש שהממשלה תימנע מלפעול להקמת ועדת חקירה מסיבות לא ענייניות. רוב חברי הכנסת לא קיבלו את עמדתו, והתיקון האמור לא התקבל. לכן, מקום המדינה ועד היום, בית המשפט העליון לא הורה לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית".
בנוסף, ראבילו ביקש מהשופטים לדחות את העתירות על הסף "גם מכח עקרון הפרדת הרשויות. החלטה על הקמת ועדת חקירה כפי שמבוקש בעתירות, נוגעת לעניינים ציבוריים-מדיניים, היורדים לשורש סמכותה החוקתית של הממשלה כ"רשות המבצעת" של המדינה, בהתאם לחוק יסוד: הממשלה, וכמפקדת העליונה של צה"ל, בהתאם לחוק יסוד: הצבא. התנהלות הממשלה בעניינים כאלה, נתונה לביקורת הכנסת והאורגנים שלה וכן למשפט הציבור, ובית המשפט הנכבד לא מתערב בה".
ראבילו הוסיף וציין כי "חוק ועדות חקירה איזן בין הכח שניתן לממשלה לכח שניתן למערכת המשפט. על פי החוק, הממשלה היא זו שמחליטה האם יש בכלל צורך להקים ועדת חקירה והיא זו שמחליטה מה העניין שיהיה נושא החקירה. נשיא בית המשפט העליון, לעומת זאת, ממנה את חברי ועדת החקירה הממלכתית. לצד איזון זה קיימים כלי חקירה אחרים (ועדת בדיקה ממשלתית, ועדת בירור, ועדת חקירה פרלמנטרית ועדת חקירה המוקמת על ידי הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת). אם כדרישת העותרים, בית המשפט העליון יהיה זה שגם יחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית במקום הממשלה, יופר באופן מוחלט האיזון העדין בין הרשויות שנקבע על ידי המחוקק".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירי ממשלה נוספים התבטאו בצורה ברורה, במספר רב של הזדמנויות, כי הם מתנגדים נחרצות לוועדת חקירה ממלכתית. זאת, בטענה כי תהיה מלכתחילה לא אובייקטיבית, מפני שמי שיעמוד בראשה, לפי החוק הקיים, הוא השופט יצחק עמית, מי שסומן בחוגי הקואליציה כגורם כמעט עוין. מאידך, בסביבת ראש הממשלה ובקרב בכירי הקואליציה טרם התגבשה ההחלטה באשר לפורמט הרצוי של ועדת חקירה, אותו יקדמו.
לאחר שבאמצע חודש נובמבר פורסם כי בליכוד הוחלט באישור ראש הממשלה לקדם חוק הקובע כי תוקם ועדת חקירה מיוחדת, פוליטית ולא ממלכתית לחקר מחדל שבעה באוקטובר, בכירים בליכוד טענו כי החוק לא יקודם, בטח לא במתכונתו המקורית. כעת מתברר כי בקואליציה לא ויתרו על האופציה של חקיקה מיוחדת שתסדיר את המעמד של ועדת חקירה יעודית.
כמו כן, לאחר שחבר הכנסת בועז ביסמוט ויתר על ההצעה לקדם חקיקה בנושא ועדת חקירה, חברו לסיעה, חבר הכנסת אריאל קלנר מהליכוד, ככל הנראה צפוי להגיש בזמן הקרוב הצעת חוק פרטית להקמת ועדת חקירה יעודית לאירועי 7 באוקטובר בלבד. מה שמעכב את הגשת הצעת החוק הוא נושא הרוב הנדרש להקמת הוועדה, כאשר בקואליציה מעריכים שהאופוזיציה תתנגד לכל הצעה להקמת ועדה שאינה ועדת חקירה ממלכתית.