לאחר חתימת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד והימין הממלכתי בחודש שעבר - התבטל הסכם פוליטי אחר: הסכם הרוטציה בתפקיד שר החוץ, בין ישראל כ"ץ לאלי כהן.
בעת הקמת הממשלה סוכם כי שני בכירי הליכוד יכהנו בתפקיד שר החוץ על בסיס הסכם הרוטציה ביניהם, כאשר כהן יהיה הראשון לקבל את התיק הבכיר לתקופה של שנתיים ולאחר מכן, בתחילת ינואר 2024, יגיע תורו של כ"ץ להחליף את כהן בתפקיד. על פי הסכם הרוטציה, כהן היה אמור לחזור למשרד החוץ בשנת 2026 - בהנחה שהבחירות לכנסת תתקיימנה במועדן.
אולם, ההסכם הקואליציוני עם גדעון סער ופיטורי יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון טרפו את הקלפים - ישראל כ"ץ מונה לשר הביטחון וגדעון סער קיבל את תיק החוץ - עד סוף כהונתה של הממשלה. הסכם הרוטציה בין כ"ץ וכהן, כמובן, לא מחייב את סער - על כן אלי כהן נפגע מהמהלך הפוליטי שבוצע והעביר מסר לפי הוא מצפה לפיצוי הולם.
לפי הגורמים בסביבת ראש הממשלה, הסוגייה הגיעה לפתחו של נתניהו ובימים אלה מתגבש מה שהוגדר כ"חבילת הפיצוי" עבור שר האנרגיה המכהן. לאלי כהן מתוכנן להציע תפקיד סגן ראש הממשלה - בנוסף לתיק האנרגיה, בו הוא מחזיק. על פי החוק ראש ממשלה רשאי למנות עד שלושה סגנים וכרגע רק שר אחד נושא בתואר זה, הלוא הוא שר המשפטים יריב לוין.
אלי כהן הבהיר למקורבי נתניהו כי מעוניין בתפקיד משמעותי, בעל תוכן ביצועי ולא בתואר כבוד בלבד. על כן, נשקל רעיון יצירתי להקים ועדת שרים חדשה שתעסוק בשיפור המנהל והשירות לאזרח (בדומה למשרד ליעילות ממשלתית שהקים הנשיא האמריקאי הנבחר, דונלד טראמפ, ומינה את תומכו ומקורבו, המיליארדר אילון מאסק, לעמוד בראשו) ולהציע לאלי כהן לכהן כיו"ר הוועדה.
כמו כן, בסביבת ראש הממשלה שוקלים להציע לכהן לעמוד בראש ועדת השרים לענייני הפרטה (יצוין כי בזמן הקמת הממשלה מי שמונה ליו"ר ועדת השרים להפרטה הוא השר לשיתוף פעולה אזורי). נשקל גם לצרף את אלי כהן לפורום השרים המצומצם - אך זה נתפס כצעד בעייתי, משום שצירופו של כהן לפורום יפתח פתח לדרישות זהות מצד שרים בכירים נוספים.