הוועדה לביטחון לאומי דנה היום (שני) בנושא התנגדות היועצת המשפטית לממשלה לשימוש ברוגלות במסגרת המאבק בארגוני פשיעה, כפי שפורסם במעריב בטור של קלמן ליבסקנד.

יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר בפתח הדיון: "העובדה היא שהמשטרה מביעה את הצורך להשתמש באמצעים טכנולוגיים כדי להתמודד בצורה שווה עם ארגוני הפשיעה. חסר באמצעי האזנת סתר, שהוא עוצמתי ויאפשר להיכנס לחיי הארגונים הללו, ובכך לסכל ולהציל חיים. כל מאמציי להביא לחקיקה לא צלחו. המטרה להבהיר את הצורך והאפקטיביות בשימוש בכלים הללו ולהסיר את ההתנגדויות שיש".

צביקה פוגל (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
צביקה פוגל (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

נציגי המשטרה שהשתתפו בדיון אמרו כי ידי החוקרים בשטח כבולות, ומשטרת ישראל חסרת כלים כדי להקדים את העבריינים. נצ"מ גלעד בהט, מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל, הסביר כי יש מצוקה אמיתית ופערים אדירים במאבק היום יומי בפשיעה במניעה, סיכול וחקירה: "הפשיעה מתקדמת ואנו נשארים במקום. יש להחזיר למשטרה את ההרתעה. המשטרה מוכנה לכל בדיקה של גוף מבקר וכל מסקנה שעלתה יישמנו ואנו רוצים להתקדם".

נצ"מ אייל הררי, מפקד היחידה המרכזית (ימ"ר) במחוז צפון: "מי שלא חווה את נפגעי העבירה, זירות רצח ובתי אבלים יהיה לו קשה להבין למה אנו נחושים לטפל, לסכל, לחקור ולהכניס את אותם עבריינים מאחורי סורג ובריח. הם מקדימים אותנו וחכמים מאתנו באמצעים שלהם. אנו לצערי מנתחים חולה עם מעדר וקלשון".

מנגד עו"ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים טענה כי למרות כותרת הדיון, הייעוץ המשפטי לממשלה שותף מלא לצורך המשטרתי בכלים טכנולוגיים לצורך המלחמה בפשיעה: "דרך המלך היא הסדרת הסמכויות בתיקון חקיקה מתאים. מזה למעלה משנה, ישנו נוסח מוסכם להצעת חוק ממשלתית לחיפוש סמוי ושימוש בכלים מיוחדים לביצוע האזנות סתר, שגובשה בתיאום עם המשטרה. הסיבה היחידה שההצעה לא קודמה היא דרישת השרים להחריג עבירות שחיתות שלטונית וטוהר מידות מהצעה זו. אלמלא התנגדות זו, ניתן היה לקדם את ההצעה הממשלתית בכנסת בפרק זמן קצר. על כן, הדברים מצויים לפתחו של המחוקק". היא הוסיפה, כי לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ניתן לפרש את החוק הקיים באופן המאפשר שימוש בכלים גם במצב החוקי הנוכחי.

מירב בן ארי (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
מירב בן ארי (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

עו"ד קרן אבירם, המשרד לביטחון לאומי, ציינה כי נושא החיפוש הסמוי, היא סמכות שהתבקשה לפני שנים רבות. "הצעת החוק הנוגעת לכך שיש דעות לכאן ולכאן והיא פחות קשורה לנושא של הצורך להחזרת הכלים למשטרה". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, העיר: "מי שמונע ממני מלהניע את הצעת החוק על האזנות סתר היא היועמ"שית שמתעקשת שיכלול חיפוש סמוי ואני מבקש רק את האזנות הסתר".

בדיון אמר ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) :"הכלים הללו צריכים להיות במשטרת ישראל. אבל  הם צריכים להיות בכלל מנעד העבירות כולל שחיתות ציבורית. כותרת הדיון היא שקר כי אם הממשלה רצתה היא יכלה לקדם את החקיקה הזו". ח"כ משה סעדה (הליכוד) הוסיף: "מדינת ישראל עשתה שימוש ברוגלות שלא כדין. בעקבות זאת הוקמה ועדה והתברר שאכן כך. היועמ"שית באה ואמרה: אני לא מאפשרת גם שימושים כדין ובכלל, גם כאשר המשטרה אמרה תיקנו את הדברים. מדובר בכלי הכי משמעותי במלחמה בפשיעה".

ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד): "כשהייתי יו"ר הוועדה האשימו אותי שאני תומכת במשטרה ואני 'שטאזי'. הוקמה ועדת מררי וגם על זה התלוננו. יש הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית שהמשטרה מסכימה לה. יושבת נציגת משרד המשפטים ואומרת שאני לא מתנגדת וכותרת הדיון אומרת ההיפך".

ח''כ גלעד קריב (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
ח''כ גלעד קריב (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

ח"כ גלעד קריב (העבודה) הקשה: "ההפעלה של הכלים הללו נשענת על תשתית חקיקתית מאד רעועה. אני שומע אמירה מצד הייעוץ המשפטי לממשלה שגם במצב החוקי היום והמובנים המצומצמים ניתן להשתמש בכלים הללו. ברצוני להבין מה הפערים? האם אפשר להפעיל מדוע זה לא קורה ומה בין החקיקה הרחבה לצרה?".

יו"ר הוועדה ח"כ פוגל אמר לסיכום הדיון: "אם לא נצליח לקדם את הצעת החוק הממשלתית אנסה לקדם את הצעת החוק הפרטית. אני לא אוהב את ההקשר וההשוואה בין שחיתות שלטונית וארגוני פשיעה. כולנו רוצים לתת למשטרה כלים טכנולוגיים להתמודד עם ארגוני הפשיעה שמקדימים אותנו. הטרור הפלילי הזה הוא איום על החברה לא פחות מפעילות חבלנית עוינת".