שר האנרגיה אלי כהן נחת הבוקר ביוון לביקור בזק, בו יחתום מול מקבילו היווני על הסכם להרחבת שיתופי הפעולה בין המדינות, בתחומי האנרגיה בכלל והגז הטבעי בפרט.
לדברי השר: ״האנרגיה הישראלית היא עוצמה מדינית. נחתתי כעת ביוון לביקור בזק של כשבע שעות לחיזוק הקשרים בין המדינות בתחומי האנרגיה בכלל, והגז בפרט, שהוא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. זה יחזק את מעמדנו כמעצמת אנרגיה אזורית, יתרום לכלכלה הישראלית, ויגביר את היציבות והשגשוג במזרח התיכון".
האנרגיה הישראלית היא עוצמה מדינית!
— אלי כהן | Eli Cohen (@elicoh1) December 23, 2024
נחתתי כעת ביוון לביקור בזק של כשבע שעות לחיזוק הקשרים בין המדינות בתחומי האנרגיה בכלל, והגז בפרט, שהוא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. זה יחזק את מעמדנו כמעצמת אנרגיה אזורית, יתרום לכלכלה הישראלית, ויגביר את היציבות והשגשוג במזרח התיכון 🇮🇱🇬🇷 pic.twitter.com/2u16gKpd02
"כיפת הברזל היוונית" מעוררת דאגה בטורקיה
ברקע הביקור, המתיחות בין יוון לטורקיה נמשכת, במיוחד לאור התקדמות שיתוף הפעולה הביטחוני בין יוון לישראל. כזכור, בחודש שעבר שר ההגנה היווני, ניקוס דנדיאס, הציג בפרלמנט תוכנית מקיפה להקמת מערכת הגנה אווירית שתכסה את כל שטח יוון. התוכנית, הנעשית בשיתוף ישראל, כוללת השקעה של 2 מיליארד אירו ופיתוח מערכות נגד כטב"מים והגנה אווירית. לצד זאת, מתוכננת רפורמה רחבה בכוחות המזוינים היווניים, שצפויה לכלול סגירת בסיסים צבאיים לא יעילים ושיפור יכולות ההגנה.
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב, ציין כי טורקיה מזהה את הקשרים המתחזקים בין המדינות כמאבק ישיר נגדה: "טורקיה רואה ביוון ובישראל איום משותף. שיתוף פעולה ביטחוני כמו 'כיפת הברזל היוונית' מדאיג מאוד את אנקרה", הסביר.
התגובות בטורקיה לא איחרו להגיע, כאשר כלי תקשורת במדינה תקפו את המהלך: העיתון "Takvim" כינה את התוכנית "ברית הגנה נגד טורקיה", בעוד העיתון המזוהה עם ממשל ארדואן, "יאני סאפאק" טען כי יוון מנסה לשפר את יכולותיה מתוך פחד מהתעצמות טורקיה. כמו כן, גם העיתון "Sabah" הרחיב על תוכניות הארגון מחדש של הכוחות המזוינים היווניים, והזכיר את דברי ארדואן שהזהיר בעבר כי "ישראל תכוון לשטחי טורקיה אחרי 'פלסטין' ולבנון".
הנשיא הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, הצהיר לאחרונה כי טורקיה מפתחת מערכת הגנה מקבילה בשם "כיפת פלדה": "אם להם יש כיפת ברזל, לנו יש כיפת פלדה", אמר, והוסיף כי טורקיה ערוכה להגיב לכל מהלך שייתפס כאיום.
בתוך כך, עושה רושם כי יוון מעדיפה לנהוג כשכנותיה האירופאיות גם בעניין הפליטים הסורים. ממשלת המעבר האוסטרית הורתה בשבוע שעבר להקפיא את הטיפול בבקשות מקלט של אזרחים סורים, ולבחון מחדש את כל המקרים בהם כבר הוענק מעמד פליט. לאחר אוסטריה, גם ביוון, בגרמניה ובצרפת ובבריטניה הצטרפו.
שיתוף הפעולה בין ישראל ליוון, לצד המתיחות עם טורקיה, מצביעים על מציאות חדשה באזור. ישראל מבססת את מעמדה כמעצמה אזורית, אך המתחים מסביב מעידים כי הדרך ליציבות עוד ארוכה.
במקביל, משרד הביטחון הודיע הבוקר על עסקת ענק ביטחונית עם סלובקיה, שקנתה את מערכת ההגנה האווירית BARAK MX מתוצרת התעשייה האווירית בלמעלה מ-2 מיליארד ש״ח (כ-560 מיליון אירו)
ישראל וסלובקיה השלימו את עסקת היצוא הביטחוני הגדולה ביותר אי פעם בין שתי המדינות, בהיקף של כ-560 מיליון אירו. העסקה, שהובלה על ידי האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיבט), תחזק עוד יותר את הקשר בין המדינות ותתרום להעצמת יכולותיה ההגנתיות של סלובקיה.
מערכת BARAK MX, שתשולב בתשתית ההגנה של סלובקיה, הינה מערכת הגנה אווירית מתקדמת המתמודדת עם איומים אוויריים, קיימים ועתידיים, כולל איומים בליסטיים. הצלחתה המבצעית בישראל וברחבי העולם מדגישה את אמינותה ויעילותה. המערכת ידועה ביכולתה הגמישה להתמודדות עם איומים ממקורות שונים, כולל מטוסי קרב, מסוקים, מלט"ים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילים בליסטיים טקטיים.
מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר אמר: ״התרחבות היצוא הביטחוני הישראלי במקביל למלחמה, היא המשך ישיר להישגי הטכנולוגיות הישראליות בשדה הקרב. אנו רואים התעניינות גוברת של מדינות נוספות בביצועים יוצאי הדופן של צה"ל ושל מערכות הלחימה הישראליות, הן בהגנה והן בהתקפה. היצוא הביטחוני הוא מרכיב מרכזי בחוסן הביטחוני והכלכלי שלנו. הוא זה שמאפשר לנו להמשיך ולפתח את הדורות הבאים של מערכות הלחימה המתקדמות בעולם. בשם שר הביטחון ומערכת הביטחון, אני מבקש להודות למשרד ההגנה הסלובקי על הבחירה במערכת הגנה אווירית ישראלית ומאמין שמדינות נאט"ו נוספות יילכו בעקבותיה״.
ראש סיבט במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') יאיר קולס הוסיף: ״חתימת העסקה משקפת את היתרון הטכנולוגי - מבצעי הישראלי בהגנה אווירית ואת האמון של סלובקיה הן מול משרד הבטחון והן מול התעשייה האווירית. אנו גאים במעורבות משרד הבטחון בהסכמים ממשלה לממשלה שיובילו להטמעת מערכות של התעשיות הביטחוניות הישראליות במדינות אירופה בסטנדרט נאטו״.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: ״הסכם הרחבת שיתופי הפעולה עם יוון הוא בעל חשיבות אסטרטגית עבור שתי המדינות. סיכמנו להאיץ את הכבל החשמלי התת ימי שיחבר את ישראל לרשת החשמל האירופית, ושוחחנו על קידום מסדרון סחורות ותשתיות אנרגיה שיחבר את אסיה לאירופה דרך מדינות המפרץ, ישראל ויוון. שיתופי הפעולה האלו יגוונו את מקורות האנרגיה של אירופה, יתרמו ליציבות ולשגשוג במזרח התיכון, יגדילו את הביטחון האנרגטי שלנו, יהפכו את ישראל לגשר בין מזרח למערב ויחזקו את מעמדנו כמעצמת אנרגיה אזורית. אני מודה לידידי שר האנרגיה היווני תיאודורוס סקילאקקיס על שיתוף הפעולה, יחד נמשיך לפעול למען ישראל, יוון והאזור כולו.״
שר האנרגיה תיאודורס סקילאקקיס: "הסכם זה מייצג אבן דרך חשובה בשיתוף הפעולה בתחום האנרגיה בין יוון לישראל, וטומן בחובו עתיד מבטיח עבור המדינות בהתמודדות עם אתגרי והשפעות משבר האקלים. בשל כך, הקמה של מסדרון חשמל ירוק מישראל לאיחוד האירופי דרך יוון, הוא פרויקט אסטרטגי חשוב מאוד עבורנו ובעבור כלל מדינות האיזור".