בתוך פחות משבועיים, בג"ץ צפוי לפרסם את פסק הדין בעתירה של האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים בדרישה לבטל את תיקון 37 לפקודת המשטרה, שהרחיב את סמכויות השר לביטחון לאומי והעבירה אליו סמכויות שהיו בתחום סמכותו של מפכ"ל המשטרה. פסק הדין צפוי להתפרסם עד 6.1.2025, התאריך בו השופט בדימוס עוזי פוגלמן שישב בהרכב שדן בעתירה, מסיים את יכולתו לחתום על פסקי דין.

כזכור, העתירה נגד חוק בן גביר הוגשה בינואר 2023. בעתירה נטען כי התיקון מכניס שיקולים פוליטיים לתוך החלטות מקצועיות רגישות של המשטרה, וכי משטרה פוליטית, העושה שימוש בכוחה כדי לקדם אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים, היא סממן של משטרים דיקטטוריים. בחודש יוני 2023 הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל התיקון לחוק.

בעתירה נכתב כי כוחה של המשטרה והפוטנציאל לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות אדם דורשים הקפדה על כך שהכוח לא יהפוך לבלתי מוגבל. הם אף דורשים הקפדה על כך שהשימוש בכוח ייעשה למטרה של אכיפת הדין בצורה שוויונית, ושלא ייעשה בו שימוש לקידום מטרות פוליטיות של מי שמחזיק ברגע נתון בהגה השלטון.

לוין ובן גביר (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
לוין ובן גביר (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

העתירה ממוקדת בהשלכות החקיקה בשני היבטים מרכזיים: ההיבט הראשון עוסק בהסמכת השר לביטחון לאומי להתוות את "מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה". בעתירה נטען כי הסמכה זו מאפשרת מעורבות פוליטית בהחלטות שיטור רגישות, ובמיוחד פוגעת באופן בלתי חוקתי בהחלטות בעניין חופש המחאה ומימוש חופש הביטוי, ומכפיפה את השליטה בהיקף מימושן של חירויות אלה לגורם פוליטי. בית המשפט התבקש לקבוע כי לשר אין סמכות לקבוע מדיניות בעניין מימוש חופש המחאה וכי מדובר בהחלטות שעל המשטרה ליישם מכוח החוק והפסיקה בצורה ניטרלית ומקצועית.

ההיבט השני עוסק בהסמכתו של השר לביטחון לאומי לקבוע "מדיניות כללית בתחום החקירות" או "עקרונות כלליים" בעניין העמדה לדין על ידי התביעה המשטרתית. בעתירה נטען כי החלטות הנוגעות לחקירות והעמדה לדין, ובכלל זה ל"מדיניות" כללית בעניינים אלה, חייבות להישאר מחוץ למגרש הפוליטי. "הגורמים הפוליטיים מצויים במצב של ניגוד עניינים מוסדי בכל הנוגע להחלטות מסוג זה", נכתב בעתירה, ולא ניתן להפקיד בידם קביעת מדיניות בתחום החקירות שיש בה להשליך על נושאים רגישים כמו מאבק בשחיתות ציבורית. בית המשפט התבקש לבטל את סמכות השר לקבוע מדיניות בתחום החקירות. 

שוטרים בירושלים (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שוטרים בירושלים (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

במסגרת העתירות, היועצת המשפטית לממשלה מסרה את עמדתה כי השר בן גביר חרג מסמכותו, וכי התערבותו בעבודת המשטרה מהווה התערבות וניסיון השפעה פסולים. בנוסף, בג"ץ הוציא צו ביניים שאוסר על השר להתערב בהפגנות. בג"ץ קבע כי השר חרג מסמכותו וכי עליו להימנע מלתת הנחיות והוראות אופרטיביות למשטרה בכל הנוגע למימוש זכות ההפגנה.

לדברי עורך הדין גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח: "כשהגשנו את העתירה לפני שנתיים הזהרנו שהתיקון יוביל לכך שהשר ישתמש בו לצורך השתלטות פוליטית על המשטרה ולדיכוי המחאה נגד הממשלה. לצערנו, המציאות הראתה שצדקנו. החוק אפשר לשר להכפיף את המשטרה לאג'נדה הצרה והקיצונית שלו ולהכתים את המשטרה בפוליטיזציה. התוצאה היא ירידה באמון של הציבור במשטרה וכישלון מקצועי של המשטרה בכל מה שנוגע למשימות החשובות שעליהן היא אמונה. אנו מקווים שבית המשפט יפסול את החוק ולכל הפחות יקבע שאסור לשר להתערב במדיניות החקירות ובכל החלטה שיטורית שעוסקת במימוש חופש הביטוי וחופש המחאה".