חמאס פרסם היום (רביעי) הצהרה בה הארגון מאשים כי "ישראל דחתה את עסקת החטופים". עוד נכתב בהודעה: "מאמצי המשא ומתן נמשכים ברצינות. התנועה גילתה אחריות וגמישות, אך ישראל הציבה תנאים חדשים, שהובילו לדחיית השגת ההסכם שהיה זמין". מנגד, מקורות מצריים מסרו לעיתון אל-ערבי אל-ג'דיד כי המשא ומתן על הפסקת האש בעזה נמצא במרחק צעדים מקו הסיום.
לשכת ראש הממשלה הגיבה להודעת חמאס: "ארגון הטרור חמאס שוב משקר, חוזר בו מהבנות שכבר הושגו, וממשיך להערים קשיים על המשא-ומתן. על אף זאת, ישראל תמשיך ללא לאות במאמצים להשבת כל חטופינו".
בתוך כך, קיימו משפחות חטופים הצהרה ובה נאמרו דברים קשים, אחרי 446 שיקיריהן בשבי חמאס. לישי מירן לביא, אשתו של עמרי מירן, סיפרה על הטראומה שחוותה: "לפני 446 ימים, עמרי נחטף אל מול עיניי ואל מול עיני בנותנו הקטנות לאחר שהיינו בני ערובה כמה שעות". היא תיארה את המציאות החדשה שנכפתה עליה: "צורפתי לקהילה שאף אחד לא רוצה להיות חלק ממנה, קהילה המונה יותר מ-200 משפחות, קהילת משפחות החטופים לפני 446 ימים בכלל לא הבנתי את הגודל. בכלל לא ידעתי כמה זמן המסע הנוראי הזה ביחס ימשיך".
בפנייה נרגשת למקבלי ההחלטות, ביקשה מירן לביא: "תחשבו על רוני ועל עלמה שלי תשמעו אותן בראש כמו שאני שומעת כל יום איפה אבא? מתי אבא יחזור? אני רוצה את אבא תחשבו על כל הילדים הקטנים שרק מחכים לחיבוק של אבא, סבא, דודה". היא הדגישה: "אני לא מאמינה שיש לי או למישהו מאיתנו את הזכות לצאת או להחליט נגד הצלת נפשות אנחנו מדברים פה על חיי אדם".
שרון שרעבי, אחיהם של יוסי ז"ל ואלי שרעבי, פנה ישירות לראש הממשלה: "בשלה העת לעסקה, זמנם אוזל בכל רגע. יש לנו מבחן מוסריות אמיתי להשיב אותם". בהמשך דבריו הוסיף: "נתניהו, יש לנו עם גיבור, יש לנו חיילים גיבורים שמוסרים נפש 446 ימים בכל הגזרות. להם הכבוד והגבורה, שבזכותם אנחנו עומדים פה ומנהלים את השיח הזה למול המצלמות, למול עם ישראל".
שיר סיגל, בתו של קית' סיגל, חלקה את סיפורה האישי: "בתור בת לשורדת שבי ובתור הבת של קית', שלפני למעלה משנה היה בטוח שהוא הבא בתור להשתחרר הביתה, רגע אחרי שהפרידו בנו לבן אמא שלי באכזריות, שהיא הוחזרה לישראל בעסקה". היא הדגישה את דחיפות המצב: "יש רגעים בהיסטוריה שבהם כל החלטה היא גורלית, והימים האלה הם בדיוק כאלה, כל רגע של זכייה או היסוס, כל עיכוב במסע ומתן או בתהליך השבת האחים והאחיות שלנו הביתה, עלול לעלות בחיי אדם".
סיגל המשיכה וסיפרה: "אמא שלי, אביבה, שרדה 51 ימים של גיהנום ובנס ובעסקה היא חזרה הביתה. מאז שהיא חזרה היא נושמת את הכאב הזה כל רגע, לכאב שלה אין הפוגה: כאב על אבא שלי על כל הילדים, ההורים, האחים והאחיות שלנו שעדיין שם".
אודי גורן, בן דודו של טל חיימי ז"ל, הציג ניתוח של המצב האסטרטגי: "ישראל משנה את המצב במזרח התיכון. הצבא שלנו, תחת פיקוד הממשלה הזו, יצר מצב חסר תקדים שבו הכוח הצבאי של חמאס מפורק, חבוט ומוכה. חיזבאללה מורתה לאחר שחטף עבדות שהוא לא תיאר בסיוטיו הגרועים ביותר".
לגבי אפשרות העסקה אמר גורן: "הכניסה למתווה היא מצב של ווין ווין. אם לא תהיה הפרה, נשיב את כל החטופים עד האחרון שבהם. אם תהיה הפרה, השבנו את חלקם ונשוב להכות באויב ללא רחמים". הוא סיים בתקווה: "תארו לעצמכם חנוכה שבו את הנר השמיני לישי מדליקה עם עמרי, שרון מדליק עם אלי, דני מדליק עם איציק, שיר מדליקה עם קית', והמשפחה של טל שלי מדליקה נרות בידיעה שטל מצא מנוחת עולמים בקיבוץ שבו הוא גדל והקים משפחה ונהרג על הגנתו. זה יכול לקרות, וזה בידיים שלנו".
דני אלגרט, שאחיו איציק חטוף בעזה, אמר: ״אני רוצה לומר משהו, שאולי עוד לא נאמר כאן היום. אני פונה לראש הממשלה ואומר לו יש רק מתווה אחד איך להביא את כולם 1. הפסקת המלחמה הפסקת המלחמה, לא הפסקת אש הפסקת המלחמה. 2. יציאה מרצועת עזה. 3. השבת כל החטופים. 4. הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
"אלה ארבעת התנאים שבהם אנחנו נראה את החטופים שבים לפה. כל מי שיעשה עסקה בשרשור, כל מי שיעשה עסקה חלקית אחראי ודמם של החטופים שישארו מאחור יהיה על ראשו, זה לא משנה אם זה נתניהו או מישהו אחר. תזכרו, מי שישאר שם מאחור גוזרים את דינו למוות".
בהמשך למחאת משפחות החטופים, משמרת 101 של אימהות ובנות משפחות החטופים, יחד עם מאות אזרחים, חוסמים את רחוב שאול המלך מול הקריה בתל אביב במחאה שקטה, בדרישה להחזיר את יקיריהם הביתה. כאמור, המחאה מתקיימת מול הקריה - מקבלי ההחלטות, במטרה להפעיל לחץ על הממשלה ולקדם עסקה לשחרור החטופים.
המפגינים יושבים בשקט, לבושים בלבן, ללא קריאות רמות וללא דגלים. "זה לא צריך להיות מאבק רק של המשפחות", אמרה דנה, תושבת גבעתיים שהגיעה עם שני ילדיה. "באתי כי זה המעט שאני יכולה לעשות. אי אפשר להישאר אדישים כשילדים ונשים מוחזקים בעזה".
סימונה, אמא של החטופה דורון שטיינברכר אמרה: "אני כל כך רוצה לחבק את הבת שלי עד כאב בכל דקה ובכל יום כולי דאגה. כולנו משפחות החטופים כמהים לחזרתם של כל החטופים. אני פונה לממשלה ולעומד בראשה ההסכם בידך, זה במרחק החלטה שצריך לקבל. אל תגרסו את המשא ומתן, חיי דורון וחיי כל החטופים בידך, שחרר אותם".
חלק מהמפגינים הגיעו מהמשרדים הסמוכים, נורית שעובדת בסמוך אמרה: "שמעתי על המחאה הזאת והודעתי בעבודה שאני אצא קצת יותר מוקדם, מאחר והרגשתי שאני לא יכולה לשבת בשקט שיש 100 חטופים בעזה. אני לא מכירה אישית אף אחד מהמשפחות, אבל זה לא משנה. כל עם ישראל, צריך להיות משפחה אחת במאבק הזה".
אילנה ירון, מורה מתל אביב ציינה: "הכאב הזה משותף לכולנו. זו לא הפעם הראשונה שאני מגיעה למחאות למען החטופים, זה חשוב שנמשיך להזכיר לממשלה שהלחץ הציבורי קיים – ושאנחנו מחכים למענה".
שירה אלבג, אמה של החטופה לירי אלבג: "אנחנו נמצאים פה במשמרת שקטה אבל שומעים את הצעקה של כולנו, בטח שלנו האימהות. די!!! אנחנו רוצים לראות אותם כבר בבית, תשחררו אותם! תעשו הסכם שיחזיר את כולם הביתה עכשיו! זה בידיים שלכם מקבלי ההחלטות!".
אמהות ובנות משפחות החטופים הובילו את הדלקת הנר הראשון של חנוכה שהתקיימה בבית אריאלה, בתום משמרת 101 שהתקיימה מחוץ לשער שאול שבקריה.
שירה אלבג, אמה של לירי אלבג, הדליקה את הנר הראשון בתפילה יחד עם כל המשתתפים להשבת 100 החטופים.
בהדלקת הנרות השתתפו: סימונה שטיינבכר, אמה של דורון; שירה אלבג, אמה של לירי; אורלי גלבוע, אמה של דניאלה; אילת לוי שחר, אמה של נעמה; שורדת השבי יוכבד ליפשיץ, אשתו של עודד; הדסה לזר, אחותו של שלמה מנצור ושי דיקמן, בת דודתה של כרמל גת ז׳׳ל.
שי דיקמן, בת דודתה של כרמל גת ז׳׳ל, אמרה: ״אנחנו לא ניתן לאור להיכבות. מוכרחים להדליק את הנר הראשון ולצאת לדרך בעסקה. שכל נר ידליק את הנר הבא עד שכל האור שלנו יידלק עם השבתם של 100 החטופים הביתה בעסקה״.