ביום ראשון תעלה בוועדת שרים לחקיקה הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שתסדיר את חובת ההתייצבות של עובדי ציבור בפני חברי הכנסת בדיוני הוועדות, ותגביר את היכולת שלהם לפקח על עבודת משרדי הממשלה והפקידים ברשויות הרשמיות השונות כולל רשויות מקומיות ותאגידים ממשלתיים.
למעשה יו"ר ועדת החוקה רוטמן מבקש למסד את מנגנון השימוע שנהוג בפרלמנטים רבים בעולם, כאשר עובדי מדינה יהיו מחוייבים להתייצב לפי זימון ולענות לשאלות חברי כנסת בתחום האחריות שלהם. רוטמן מציין שהרעיון להצעת החוק התגבש עוד בימים שהיה בתנועה למשילות ודמוקרטיה, יחד עם התנועה לאיכות השלטון.
גם כיום בתקנון הכנסת יש הוראות על התייצבות בפני הוועדה ומסירת המידע אבל לא נקבע בצורה ברורה סנקציה על אי-התייצבותו של משרת הציבור בפני הוועדות, דבר שלטענת רוטמן מקשה על ביצוע תפקיד הפיקוח ופוגע במעמד הכנסת. לטענתו במקרים רבים פקידים ועובדי ציבור מזומנים לדיוני ועדות אך לא מתייצבים ברגע האחרון או מסרבים להשיב לשאלות חברי הכנסת.
לפי ההצעה החדשה, אם חברי הוועדה יבקשו לקבל דין וחשבון מעובד ציבור לעניין שהם צריכים לפקח עליו, הם יהיו רשאים לדרוש התייצבות מיוחדת של עובד הציבור, על ידי זימונו בהחלטה שתמכה ברוב חבריה, קרי לא רק החלטה בודדת של יו"ר הוועדה על דעת עצמו.
בנוסף יוגדר מנגנון שיגרור קנס במקרה של אי-התייצבותו של אותו עובד ציבור שזומן לדיון בוועדה. העיצום כספי יגיע עד גובה של רבע מהמשכורת החודשית של עובד הציבור, וזו גם תהווה עבירת משמעת.
כמו כן, דבריו של כל עובד ציבור ייחשבו כמו עדות בבית משפט ודבריו יחשבו מחייבים, וכל אי אמירת האמת - כמו עדות שקר בבית משפט. עם זאת, מי שיחליט על הטלת העונש על עובד הציבור יהיה יו"ר הכנסת שיהיה הסמכות לקבוע האם יש צורך בהטלת סנקציה. לבקשת עובד ציבור שהוטל עליו עיצום כספי, יו"ר הכנסת יוכל לעיין מחדש בהחלטת יו"ר הוועדה על הטלת הקנס ולהורות על ביטולה או על הפחתת סכום העיצום הכספי, בנסיבות המצדיקות התערבות כאמור. עילות אפשריות המתאימות להתערבותו של יושב ראש הכנסת עשויות להיות התייצבותו של עובד הציבור בדיון העוקב בוועדה של הכנסת, המלצה מטעם הוועדה, טעמים אישיים לאי-התייצבותו, הגבלת הגעתו על ידי הממונה עליו ועוד.