הכתבה נכתבה בשיתוף עמותת דור מוריה
מרכז המחקר "דור מוריה" קיים ב-18 בדצמבר ישיבת מועצת מומחים, בה סוכמה פעילות המרכז לשנת 2024. במהלך תקופה זו, המרכז יישם תכנית מחקר מקיפה שכללה: 8 סקרים סוציולוגיים, 4 מחקרי מומחים, וקיים כ-20 דיוני מומחים ואירועים בכנסת.
באמצעות סקרים סוציולוגיים נרחבים וניתוח התוצאות, "דור מוריה" הצליח לאשש את השערת "הבועה האונטולוגית". המחקרים הראו כי החברה הישראלית מתפצלת יותר ויותר לשתי תפיסות עולם מפושטות: חילונית-ליברלית ושמרנית-דתית.
תופעת "הבועה האונטולוגית" מתבטאת בכך שנרטיבים מורכבים המעצבים את המדינה מתפצלים, ומה"שברים" נוצרות שתי תפיסות עולם מנוגדות, בלתי מתפשרות ומפושטות. שתי תפיסות אלה אינן מאפשרות למערכת המדינתית לתפקד במתכונת המוכרת, שנשענה בעבר על נרטיב מורכב של העם, האומה הפוליטית והחברה האזרחית.
השסע החברתי בישראל אינו רק מאפיין מקומי. תהליכים דומים ניתן לראות בארה"ב, באירופה ובמדינות אחרות. ואולם, הייחודיות של ישראל טמונה בקשר העמוק בין עמדות אידיאולוגיות לבין סוגיות של ביטחון, דת וזהות לאומית. גורמים אלה הופכים את הקונפליקטים לרגשיים יותר ומקשים על מציאת פשרות.
בנוסף, שינויים טכנולוגיים וכלכליים, דיגיטציה ועלייה בניעות החברתית מעצימים את הניגודים הקיימים ומקשים על המשילות.
טראמפ והציפיות הישראליות
בישיבה שנערכה ב-18 בדצמבר הוצגו גם תוצאות סקר דעת קהל שערך מרכז "דור מוריה" בסוף נובמבר 2024.
תוצאות הסקר בנושא "ציפיות הישראלים מטראמפ וחזון עתיד ישראל" מצביעות על פילוג אידיאולוגי בציפיות לגבי מדיניותו של דונלד טראמפ כלפי ישראל:
מודל יישוב הסכסוך:
- 30% מהנשאלים סבורים כי טראמפ יתמוך בתפיסת "שתי מדינות לשני עמים".
- 29% מצפים ממנו לתמוך בסיפוח שטחים על ידי ישראל.
דרכי התמודדות עם חמאס וחיזבאללה:
- 29% מהנסקרים מעריכים כי טראמפ יקדם פתרון צבאי לסכסוך.
- 28% מאמינים במחויבותו לדרך הדיפלומטית.
טראמפ הפך לסמל הקיטוב. עבור חלק הוא ערובה ליציבות ותמיכה, עבור אחרים - מקור איום. אך הציפיות מטראמפ משקפות את השלכת העימות האמריקאי בין דמוקרטים לרפובליקנים על הבעיות הפנימיות של ישראל.
הקיטוב האמריקאי מעצים במידה ניכרת גם את הקיטוב הישראלי.
הפילוג החברתי, שנגרם מהיווצרות "הבועה האונטולוגית", מתעצם באמצעות טכנולוגיות המידע המודרניות. אנשים מתבודדים במרחבי המידע שלהם - "תאי הד". פוליטיקאים ותקשורת מעצימים את האפקט על ידי פנייה לרגשות וסיסמאות פשטניות, ולא לדיאלוג רציונלי.
סולידריות מתחרה: כיצד קבוצות משפיעות על המדינה
מומחי "דור מוריה" זיהו כי הבועה האונטולוגית שנוצרה מובילה למצב של "סולידריות מתחרה". בחברה נוצרות קבוצות המאוחדות בתפיסת מציאות משותפת, אשר מקדמות באופן פעיל את האינטרסים שלהן בזירה הפוליטית.
קבוצות שונות בחברה מקדמות את האינטרסים שלהן באמצעות:
- בחירות: גישה לשלטון וחקיקה.
- שדלנות: השפעה על מדיניות בין בחירות.
- מוביליזציה חברתית: הפגנות, פעולות מחאה, קמפיינים תקשורתיים.
עם זאת, לא כל הקבוצות נהנות מאפשרויות שוות. למשל, ישראלים דוברי רוסית מתמודדים עם:
- ייצוג חסר בכנסת.
- תמיכה כספית מוגבלת.
- השתתפות נמוכה בבחירות.
גורמים אלה מגבילים את השפעתם על המדיניות, למרות הפוטנציאל הדמוגרפי המשמעותי שלהם.
רשתות חברתיות והריסת נרטיבים
רשתות חברתיות מעצימות את בעיית "הסולידריות המתחרה". הן מחליפות נרטיבים מדינתיים מורכבים במסרים קצרים ורגשיים. אנשים נקלעים לקבוצות מידע שבהן הם נחשפים רק למסרים המחזקים את השקפותיהם.
דוגמאות בולטות הן השפעתם של אילון מאסק ודונלד טראמפ על הפוליטיקה האמריקאית והבינלאומית באמצעות פלטפורמות חברתיות. ציוץ בודד של מאסק עשוי לעורר מחאות המוניות או לשבש את עבודת הקונגרס, וטראמפ מעצב באמצעות הרשתות החברתיות תהליכים פוליטיים גלובליים ותביעות טריטוריאליות.
העוצמה הרגשית של התוכן והתגובה המיידית של הקהל מערערות את המנגנונים המסורתיים של הממשל. הדבר מוביל לירידה באמון בשלטון ולתפיסת החלטות ממשלתיות ככלי לשירות אינטרסים קבוצתיים צרים.
עתיד ישראל: גשר טכנולוגי בין המערב לדרום
כיצד ניתן לגשר על הפילוג בחברה? אנליסטים במרכז "דור מוריה" רואים את הפתרון ביצירת חזון מאחד לעתיד ישראל. חזון זה התגבש במהלך 2023-2024 באמצעות סדרת מחקרים ודיוני מומחים.
בעולם המשתנה, ישראל יכולה להפוך למרכז של אשכול אזורי אברהמי חדש, המאחד מדינות במזרח התיכון, אפריקה ואסיה. תפיסה זו מבוססת על שלושה יסודות:
מובילות טכנולוגית
- פיתוח חדשנות בטכנולוגיה עילית
- חיזוק המעמד בתחום הסייבר
- פריצות דרך ברפואה וטכנולוגיות ירוקות
אינטגרציה אזורית
- יצירת שרשראות ייצור מקומיות
- הטמעת בנקאות אברהמית המתחשבת בעקרונות ההלכה והשריעה
דיאלוג בין-תרבותי
- הרחבת הסכמי אברהם עם מדינות ערב
- פיתוח שיתוף פעולה יהודי-אסלאמי
כיצד להשיג יעדים אלה?
המומחים מציעים שלושה כיווני התפתחות מרכזיים:
- חיזוק העצמאות הטכנולוגית והפיכת ישראל למרכז חדשנות אזורי
- יצירת דיאלוג בין קבוצות דתיות וחילוניות להשגת יציבות פנימית
- בניית מדיניות חוץ מאוזנת:
- פיתוח קשרים עם הדרום הגלובלי
- חיזוק תפקיד המתווך האזורי
- שימור השותפות עם ארה"ב תוך שמירה על עצמאות
הצלחת האסטרטגיה תלויה ביכולת לשלב בין קדמה טכנולוגית, זהות דתית ומדיניות חוץ עצמאית בעולם המודרני.
הכתבה נכתבה בשיתוף עמותת דור מוריה