לאחר שאתמול (שני) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התערב בעצמו במשבר חוק הגיוס ושוחח מחדרו בבית החולים עם יו"ר רשימת יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף, ועם גורמים נוספים המעורבים בעבודה על מתווה החוק, הבוקר מתבררים הפערים שבין ההבטחה שניתנה לחרדים לבין הערכות בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, אליה צפוי להגיע המתווה.
לפי גורמים המעורים בפרטים, לחרדים הובטח אישור חוק גיוס תוך שבועיים-שלושה. גורמים בוועדת חוץ וביטחון טוענים כי כל האמירות על כך שניתן להעביר את חוק הגיוס בהליך מזורז תוך זמן קצר - הן "משוללות מציאות".
להערכת הגורמים בוועדה, "בלי להתייחס לפערים רבים הנמצאים בטיוטת החוק, שעליהם יצטרכו לנסות ולגשר במהלך הדיונים בוועדת חוץ וביטחון - הליך תקין של קיום דיוני הוועדה צפוי לקחת שבועות ארוכים, בוודאי לא שבוע או שבועיים".
"מי שמבטיח את זה לחרדים - משלה אותם ואת עצמו", הוסיף הגורם והדגיש: "דיוני הוועדה בהיקף מלא הם שלב חיוני בכדי לבנות חוק גיוס טוב, אמיתי, כזה שעונה לצרכי צה"ל ושיזכה לאימון הציבור ולרוב בקואליציה. נוסף על כך, כל ניסיון לקצר את דיוני הוועדה ולזרז אותם עלול להוביל לעתירות, בטענה לאי מיצוי של הפרוצדורה".
באשר לתוכן של חוק הגיוס המתגבש, הערכה בוועדת חוץ וביטחון היא כי כל חוק שיקבע קריטריונים למתן פטור לצעירים חרדים, עתיד להיתקל בהתנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
לטענת הגורמים "היועמ"שית לא צפויה לשנות את עמדתה העקרונית, גם אם יהיו מספרים ויעדי גיוס יותר משמעותיים - היא עדיין צפויה לטעון כי חוק שנותן לצעירים רבים פטור מגיוס לצה"ל - איננו שוויוני".
"על כן", מסבירים הגורמים "מה שבהחלט קריטי על מנת לתת לחוק הגיוס סיכוי ריאלי בהמשך דרכו בבג"ץ הוא - לייצר חוק שיזכה לתמיכת היעוץ המשפטי של הכנסת. רק אם יועמ"ש הכנסת יגיד לשופטי בג"ץ כי בנסיבות הקיימות הכנסת חוקקה חוק מקסימלי שמביא שינוי מהותי בשוויון בנטל - זה יעלה במידה מסוימת את סיכויי החוק העתידי לא להיפסל בבג"ץ".