הקואליציה נכנסה אתמול לפאניקה קלה לאחר שהתברר כי חברי כנסת ושרים סוררים איימו להצביע נגד חוק הרווחים הכלואים, ואולי לגרום בכך לנפילת הממשלה. לקראת ההצבעה, הוקפץ נתניהו ממיטת חוליו למשכן הכנסת באופן חסר תקדים.
היה עצוב לצפות בנתניהו החיוור מעדיף את ההצבעה בכנסת מהמשך מתן העדות בבית המשפט. היה עצוב לראות כיצד האיש שהוא החזיר לחיים הפוליטיים (בן גביר) תוקע סכין כלכלית בגבו. הקואליציה הזאת עולה לו בבריאות.
גם ח"כ בועז ביסמוט הוקפץ באופן חסר תקדים מהשבעה על אמו, ולמען הפוליטיקה זרק לעזאזל את מנהגי האבלות. היה מכמיר לב לראות כיצד דודי אמסלם, שבדרך כלל מצטיין בקללות, לקה בניסיון למשוך זמן בבעיית גמגום.
בסופו של דבר, החוק אושר. סאגת חוק הרווחים הכלואים היא כישלון פוליטי "על מלא" של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלא הצליח להבהיר לשותפיו לקואליציה את חשיבותו. אלו, ובעיקר איתמר בן גביר, העדיפו לסגור איתו חשבון בגלל, למשל, טרפוד תוספות שכר לשוטרים ותקציב המשטרה. ובכן אפשר להירגע, הממשלה לא הייתה נופלת גם אם הצעת החוק לא הייתה מאושרת. לפארסת ההצבעה בכנסת יש בעיקר משמעות פוליטית.
הקואליציה מתערערת, וייתכן שקיצה קרב. מבחינה כלכלית, לאישור החוק בפועל אין משמעות רצינית. הוא אמור היה לסתום חור תקציבי של 9.2 מיליארד שקל בתקציב 2025, אבל ספק אם ייגבו 9 מיליארד שקל. לפי ההערכות, ייגבה סכום נמוך בהרבה.
גם כך, התקציב מחורר ככברה. המהלך להגדלת מיסי הביטוח הלאומי לא אושר ויצר חור של 4 מיליארד שקל (כנראה שיאושר בתחילת 2025). חסרה גם הכנסה של 1.4 מיליארד שקל, לאחר שההסתדרות לא הסכימה לוותר על יום חופשה לשכירים. ויש עוד.
במילים אחרות, למרות אישור חוק הרווחים הכלואים, יש כבר גירעון תקציבי נוסף של כ־6 מיליארד שקל, ונכון להיום לא ברור מאיפה יבוא הכסף. ייתכן שיוטלו מיסים חדשים. ייתכן שיהיה קיצוץ בתקציב, ואם יכלו כל הקיצים וכל אלו לא יתרחשו, אז ימציאו שקר פיסקלי כלשהו.
בסאגת חוק הרווחים הכלואים, לא הרווחים הם הכלואים אלה אנחנו. בסוף הדרך, אנחנו היחידים המשלמים את המחיר. רוצים הוכחה? ועדת הכספים לא היססה לפנק אתמול במאות מיליוני שקלים מוסדות דת וחינוך של החרדים. לזה יש מספיק כסף.