ועדת שרים לחקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת חוק חדשה שמבקשת להעביר את סמכות בחירת נשיא בית המשפט העליון לידי חברי הכנסת, בבחירה חשאית במליאה, ובכך להחליש את הוועדה לבחירת שופטים שעד כה הייתה האחראית לבחירת הנשיא. החוק הוגש על ידי ח"כ טלי גוטליב מהליכוד אך במקור הייתה גם של ח"כ שלמה קרעי, ששמו הוסר מההצעה אחרי שמונה להיות שר בממשלה.
ההצעה מגיעה כמובן על רקע העובדה ששר המשפטים יריב לוין מסרב כבר כשנה למנות נשיא חדש לעליון, מאחר שהוא מסרב שהשופט יצחק עמית יזכה לתפקיד לפי "שיטת הסניורטי". לפי פסיקת בג"ץ, לוין מחויב לקיים הצבעה עד ה-16 בינואר, כך שהצעת החוק הזו כבר לא תהיה רלוונטי לבחירת נשיא העליון הקרוב.
לפי נוסח ההצעה של גוטליב, מוצע להעביר את הליכי בחירת נשיא בית המשפט העליון לכנסת, בדומה לאופן שבו נבחרים בעלי תפקידים אחרים כמו נשיא המדינה ומבקר המדינה, וזה בהליך הצבעה חשאי במליאה. מי שיוכל להגיש מועמדות יהיה מי שיש לו ותק של לפחות שלוש שנים לפחות כשופט בבית המשפט העליון, והצעת המועמד תיעשה בכתב ותוגש לידי יו"ר הכנסת בחתימת עשרה חברי כנסת לפחות.
עם זאת, בהנחה שמספר המועמדים הוא נמוך משניים, יו"ר הכנסת יוכל להציג מועמדים נוספים מחוץ לשופטים מכהנים בבית המשפט העליון - אך רק אם הם בעלי ותק של חמש שנים כנשיא בית משפט מחוזי או משפטן בעל תואר שלישי במשפטים, אשר רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין לפחות 35 שנים.
כמו כן, הצעת חוק מבקשת לשנות זו את המצב הקיים לפיו מתמנה נשיא בית המשפט העליון עד פרישתו בגיל 70. לטענת מציעת החוק: "על מנת להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט באמצעות יישומם של כללי מנהל תקין, וכן על מנת לעודד פלורליזם מחשבתי וריבוי דעות בבית המשפט העליון, מוצע בזאת כי נשיא בית המשפט העליון יתמנה לתקופת כהונה קצובה של חמש שנים בלבד."
עמית בכר ראש לשכת עו"ד: "רק אתמול קיבלנו דוגמא נוספת לפרובוקציה. במקום לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא כפי שהורה בג"צ, השר זימן ישיבה שבה רק ידונו בהסתייגויות והוא גם הוסיף מהליך חריג ולא חוקי של הזמנת המסתייגים, שמחה רוטמן טליה איינהורן ואחרים לתוך דיוני הוועדה. הכל במטרה ללעוג, לבזות להשפיל, ואחר כך לרוץ ולהדליף למכונת הרעל את מה שהתחולל בוועדה. כאמור המשחקים האלה לא יועילו, ועד ה- 16 ייבחר נשיא. אם השר לא יקיים את ההחלטה בעצמו, החוק מאפשר לחברי הוועדה להשלים את הליך הבחירה".
בכר מוסיף ותוקף את שר המשפטים לוין: "טענותיו של לוין בעניין לפיהן הוא לא קיים את הליך הבחירה כי חיפש להגיע להסכמות אלא טענות סרק. השר מעולם לא חיפש להגיע לפשרות או להסכמות, הוא אחז לאורך כל הדרך באותה טענה לפיה הוא מבקש למנות את אחד משני המועמדים בהם הוא חפץ, ד"ר אביעד בקשי או ד"ר רפי ביטון, ועוד שופט עליון נוסף לפי בחירתו, ורק בתמורה להסמכה על הרכב זה של שופטים הוא יהיה נכון להשלים את הליך המינוי של הנשיא. ראשית, כאמור, השר מעולם לא הציע פשרות בעניין. שנית, וזה החשוב, הניסיון לכרוך את בחירת הנשיא בכך שחברי הוועדה יוותרו על עמדותיהם ביחס לבחירת השופטים ויעניקו לשר את מבוקשו, למרות שאין לרצונו רוב בוועדה, הוא ניסיון כוחני ופסול, לא חוקי וגם שגוי ציבורית".