אחרי ההחלטה של יואב גלנט להתפטר מהכנסת, הציר בקואליציה שמתנגד לחוק גיוס הנוכחי נחלש בצורה משמעותית, צעד שמחזק את הסיכוי לאשר את החוק, למרות ההתנגדות הציבורית והעובדה שהוא לא בהכרח עונה לצרכי מערכת הביטחון.
עד כה, יואב גלנט היווה "הסמן הימני" בקבוצת חברי הכנסת שמתנגדים לפשרה בעניין גיוס החרדים ודרשו חוק גיוס שוויוני ולא המשך מנגנון של השתמטות ממוסדת. אומנם לא היה מדובר בקבוצה רשמית או מאורגנת, אבל היא כללה בין היתר חברים מהליכוד ומהציונות הדתית כמו יולי אדשלטיין, דן אילוז, משה סעדה, אופיר סופר ואוהד טל. לאור העובדה שחברי "הימין הממלכתי" לא צפויים לתמוך בחוק שלא באמת יביא לגיוס משמעותי, די היה בארבעה חברי כנסת מהקואליציה המקורית על מנת להוות בלוק חוסם נגד החוק.
על פניו, עדיין יש מספיק מתנגדים בתוך הקואליציה על מנת לעצור חקיקה שאיננה חוק גיוס אמיתי, אך בתור מי שהיה שר ביטחון, גלנט נחשב "סמכות מקצועית" בסוגייה, ובלעדיו אותו ציר התנגדות חטף מכה רצינית. כעת, ההתפטרות של גלנט מהכנסת מעבירה ככל הנראה קול ודאי נוסף לידי נתניהו וקידום חוק הגיוס.
על רקע זה, ראשי האופוזיציה כמו בני גנץ ואביגדור ליברמן הפצירו בשר הביטחון לשעבר גלנט להישאר בכנסת ולסייע בעצירת חוק הגיוס במקום לנטוש את המערכה הפרלמנטרית. בצורה ישרה - גלנט מסייע לקואליציה להעביר את החוק שהוא בעצמו הגדיר בנאום הפרישה שלו: "מנוגד לצרכי צה"ל וביטחון מדינת ישראל".
ייתכן, שגלנט ימשיך להתבטא נגד החוק ואפילו ינסה להוביל את המחאה בשדה הציבורי, אבל הוויתור שלו על אצבע גורלית במליאת הכנסת, זו שאף עשויה הייתה להיות בקול הקובע, היא פרס ענק לנתניהו והחרדים, והפסד גדול למי ששואף לחוק גיוס שבאמת יעזור להורדת הנטל על משרתי המילואים ויענה על צרכי הביטחון הלאומיים.