המאבק עולה מדרגה: לאחר יותר משנה של מאמצים חוזרים ונשנים של יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ושל חברת הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), לשכנע את הממשלה להורות על העמדה לדין של מחבלי הנוח'בה הכלואים בישראל – החקיקה בנושא צפויה להתקדם.
מלינובסקי ורוטמן, שכבר הניחו על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית שלהם בנושא מסרבים כעת להמשיך לחכות ומציבים דד-ליין: אם עד סוף ינואר (קרי - גם אחרי חילופי השלטון בארצות הברית וכניסתו לתפקיד של בנשיא הנבחר דונלד טראמפ) הממשלה לא תקדם הצעת חוק מטעמה בנושא, בפברואר החוק הפרטי של רוטמן ומלינובסקי יעלה בוועדת השרים לחקיקה.
כיום מחבלי הנוח'בה החשודים בביצוע הטבח בדרום ב-7.10 מוחזקים במעצר מנהלי במסגרת ההסדרים של חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, ומעת לעת מוארך מעצרם. עם זאת, טרם התקבלה ההחלטה כיצד להעמיד אותם לדין.
כבר כחודש אחרי הטבח בדרום חברי הכנסת רוטמן ומלינובסקי התחילו לעסוק בסוגיית כליאתם והעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה של חמאס שנתפסו בקרבות. לאחר בדיקה משפטית ראשונית התברר כי הסוגיה של העמדה לדין במקרה הזה היא מורכבת ביותר ודורשת פתרון חקיקתי ייחודי. זאת ממספר טעמים: גם לאור העובדה שמדינת ישראל לא ידעה אירוע מהסוג הזה, גם בגלל מספרם הרב של המחבלים, המורכבות בתחום איסוף הראיות ועוד.
ביוזמת הח"כים בדצמבר 2023 הוקמה במסגרת ועדת החוקה של הכנסת ועדת משנה ייעודית, שכל מטרתה הייתה לעסוק בכלל היבטים של העמדה לדין של מחבלי חמאס שהשתתפו בפלישה. עם זאת, מאז שהוקמה ועדת המשנה קיימה שני דיונים חסויים בלבד, אחד מהם בנוכחות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה ושר המשפטים יריב לוין.
בדיון הראשון היועצת המשפטית לממשלה הבהירה כי קביעת המדיניות בנושא נמצאת באחריותו ובסמכותו הבלעדית של הדרג המדיני והוא זה שנדרש לקבל החלטות בנוגע להעמדה לדין של מחבלי הנוח'בה.
מאז הח"כים פנו פעמים מספר לגורמים בממשלה, אך בכל פעם התבקשו שלא לקדם הליכי חקיקה בנוגע למחבלי הנוח'בה. זאת בנימוק כי חקיקת חוק שקובע את כללי העמדה לדין של מחבלי ה-7 באוקטובר עלולה לסכן את החטופים ולחבל במשא ומתן לעסקה.
רוטמן ומלינובסקי קיבלו בהבנה את ההסבר שניתן להם ועיכבו טיפול בסוגיה - כל עוד התנהל משא ומתן פעיל לעסקת החטופים. מאחר שהמגעים הגיעו שוב ושוב למסוי סתום והממשלה מצידה לא עשתה דבר בנושא - בחודש נובמבר רוטמן ומלינובסקי הגישו, כאמור, את הצעת החוק הפרטית.
לפי הצעת החוק, המחבלים שהשתתפו בטבח יוגדר כלוחמים בלתי חוקיים ויוחזקו בכליאה ללא הגבלת זמן (בניגוד לחוק הקיים). בנוסף, יוקם בית דין מיוחד שיידון בדינם של מי שלגביהם יוחלט שיישפטו בגין עבירה של ביצוע השמדת עם. מדובר על מחבלים שלגביהם קיים סיכוי גבוה מאוד כי תהיה הרשעה. העונש להרשעה בעבירה של ביצוע רצח עם הוא עונש מוות.
על פי ההצעה אותם מחבלים לא יישפטו לפי המשפט הפלילי הישראלי והראיות בעניינם תיבחנה לפי סדרי דין מיוחדים.
יש לציין כי ח"כ רוטמן נמצא בהקשר הזה במצב מורכב, מפני שחברותו בקואליציה מגבילה אותו מלקדם הצעעת חוק פרטית כשהוא נאלץ פעול נגד עמדת הממשלה. בשונה מרוטמן, ח"כ מלינובסקי מגיעה מהאופוזיציה והיא משוחררת ממחויבות זו. "כבר שנה ושלושה חודשים אחרי האסון הגדול ביותר שקרה למדינת ישראל, ואף אחד מהרוצחים, האנסים והחוטפים לא עמד לדין", מסרה ח"כ מלינובסקי, "תקופת ההנחה של הצעת החוק הסתיימה, זהו חוב לאומי שלנו כלפי הקורבנות ולכן אקדם אותה עם כל הרגישות שבדבר, במהלך פברואר".
ח"כ רוטמן מסר: "עם ישראל כולו מחכה שהצדק ייעשה. לא ניתן לקבל מציאות שלמעלה משנה חלפה ואף לא אחד ממבצעי הטבח הנפשע הועמד לדין. מערכת המשפט של מדינת ישראל לא הגישה ולו כתב אישום אחד בגין עבירת השמדת עם כנגד הקמים עלינו להורגנו".