השבוע החולף, שבוע של חג החנוכה, עם סדר יום פרלמנטרי מקוצר כמנהג הכנסת, הביא איתו מספר רב ולא פרופורציונלי לתקופה של אירועים פוליטיים. חלקם - ברמת רעשי רקע בלבד שהסתכמו בכותרות, חלקם - בעלי השפעה משמעותית על המשכם של כמה קווי עלילה פוליטיים.
יו"ר עוצמה יהודית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הלך עד הסוף במאבקו מול האוצר (ומה שעוד יותר רלוונטי לסיפור - מול שר האוצר) על תקציב המשטרה ולא ידע לעצור גם כשחוש הפוליטי המפותח שלו לחש כי התמונות מהמליאה, של בנימין נתניהו אחרי הניתוח ושל בועז ביסמוט באמצע השבעה - הן נזק פוליטי טהור ויש לעשות אחורה פנה. בן גביר לא עצר - וכצפוי, התנגש בקיר הסקרים במהירות של 200 קמ"ש.
יריבו הפוליטי המר, בצלאל סמוטריץ, דאג להבליט את נקודת הכשל של בן גביר. הוא וחברי סיעתו לא הפסיקו לחזור בראיונות על "אטימות ליבו" של בן גביר שעקשנותו גררה את ראש הממשלה ממיטת התאוששותו בבית החולים הדסה עין כרם, ואת ח"כ ביסמוט מהשבעה שישב על אמו שנפטרה.
את השבת שאותה העסיר באילת עם משפחתו, הקדיש בן גביר לשיעורי הבית. במוצ"ש הוא הוציא הודעה שהתייחסה לנקודת התורפה: לאותם המראות הקשים מהמליאה שגרמו לסנטימנט השלילי עבורו במחוזות הימין. בן גביר הבטיח להמשיך במאבקו על התקציב, אך הביע צער על כך שסירב לקזז את נתניהו ואת ביסמוט - ואף התנצל בפניהם בפומבי.
לו הבחירות היו מתקיימות מחר בבוקר - הטעות אכן הייתה עולה לבן גביר ולמפלגתו ביוקר. היות והבחירות עדיין לא מעבר לפינה וזיכרון הציבור אינו איתן במיוחד - יהיו לאיתמר בן גביר הזדמנויות להשתקם.
עוד נקודה, לתשומת ליבו של מי שרשם ניצחון בדיוק היכן שבן גביר הפסיד. בקרב פוליטי זה, בצלאל סמוטריץ בהחלט ניצח את איתמר בן גביר בנקודות, ציבורית, אלקטורלית. כפוליטיקאי שנלחם על ליבם ועל קולותיהם של חלק ממצביעי הימין. אך לא כשר האוצר.
גם בסיפור הזה ישנן אותיות קטנות. שנאה אישית הדדית בין יו"ר הציונות הדתית ליו"ר עוצמה יהודית - היא בהחלט פקטור באירוע בן גביר ותקציב המשטרה. המרכיב האישי היה זה שמנע להגיע למכנה המשותף ולסגור את האירוע בלי לפגוע בהצבעות הבאות ובסיכויי אישור התקציב כולו.
בצלאל סמוטריץ יכול היה, אך לא רצה לנצל את ניצחונו על בן גביר כדי לסגור איתו את האירוע של תקציב המשטרה מיד אחרי ההצבעה המדוברת על חוק הרווחים הכלואים.
כעת, אחרי שהלכו לבן גביר על הראש והוא נחוש במאבקו - מחיר ההסכמות עימו יהיה גבוה בהרבה. כדאי לשר האוצר סמוטריץ להזיז הצדה את הפוליטיקאי סמוטריץ ולסגור את אירוע בן גביר ותקציב המשטרה לפני שהדד-ליין יתקרב והמחיר יעלה עוד יותר.
והיה השבוע גם המנצח האמיתי וזה לא היה בצלאל סמוטריץ, אלא - ראש הממשלה בנימין נתניהו. דווקא השבוע, בנסיבות הכי לא מחמיאות, הכי מקשות על התפקוד הפוליטי, נתניהו הפגין מנהיגות ויכולת שליטה בשותפיו הקואליציוניים. מה שלא תמיד הלך לו כשהיה בריא ובכושר הרבה יותר טוב.
חוק הרווחים הכלואים עבר בעור שיניו של נתניהו. לא היה נופל בגלל בן גביר, גלנט והחרדים - זה היה מקשה עד מאוד על העברת התקציב. נתניהו ניהל את האירוע מהמיטה בבית חולים - והצליח בגדול. בין היתר - הוכיח כי הוא יודע להשפיע על החרדים, כולל האגפים הקשים כמו אגודת ישראל. איומי גולדקנופף מוגרו וניסיון הפוטש באגודת ישראל צומצם ונחלש.
ח"כ אלמוג כהן שטופל בשקט על ידי אנשי הליכוד - השבוע הוצא מהארון הפוליטי, דרכו חזרה לזרועותיו של איתמר בן גביר נחסמה וכנראה נסגרה סופית.
מי שהשלים לנתניהו את התמונה היה יואב גלנט שהכריז על התפטרותו מהכנסת ובכך החזיר לקואליציה עוד קול יקר. אחרי הדחתו מתפקיד שר הביטחון גלנט הפסיק לתפקד כחבר קואליציה, לא בא להצבעות ונחשב לקול האבוד הקבוע. הוא היווה בעיה מהלכת עבור הקואליציה: גם כי לא הצביע איתה, גם כי שימש כהשראה עבור מספר חברי הליכוד והציונות הדתית שמאיימים להצביע נגד חוק הגיוס אם לא יביא בשורה אמיתית. גלנט אותת להם כי, אם יחליטו להתנגד - הם הרי לא לבד, יש להם לפחות חבר אחד, הוא, שגם יצביע נגד.
יו"ר הקואליציה, אופיר כץ, אמנם אסף תיק נגד גלנט לקראת הליך הפרשתו מסיעת הליכוד, אך היה זה איום סרק ולניסיון להפריש את יואב גלנט לא היו סיכויים אמיתיים להצליח. ועדת הכנסת היא הגוף שמחליט ואין בה רוב בעד ההכרזה על יואב גלנט כפורש. כאשר הכריז על הפרישה - פתר גלנט לקואליציה את הבעיה במו ידיו.
תכנית פעולה שלו החל מיום ראשון בשעה 10 בבוקר, כשההתפטרות תיכנס לתוקף היא: להשקיע באירועים שונים של פעילי הליכוד, בתקווה לבנות עצמו פוליטית לקראת הבחירות הבאות. או שבליכוד יתחוללו שינויים - או שתיפתח אופציה אחרת. לפחות כך מקווה מי שעד לאחרונה היה שר בכיר ואחד מדמויות המפתח בממשלה בזמן המלחמה. מעתה את המלחמות שלו ינהל יואב גלנט מהבית, ולא מהכנסת.