בזמן שהקואליציה מתרוצצת בין משבר למשבר, אבן הנגף המרכזית הייתה ונותרה סוגיית חוק הגיוס - מה שהאגף החרדי קורא לו "הסדרת מעמד בני הישיבה", והאגף הציוני מכנה "חוק ההשתמטות". למרות המאמצים של כל הנוגעים בדבר, היכולת להגיע לעמק השווה נראית עדיין בלתי אפשרית.
כזכור, במצב החוקי הקיים אין עוד תוקף להסדר "תורתו אומנותו", שמאפשר לצעירים חרדים להישאר ללמוד בישיבה במקום להתייצב בבקו"ם לשירות צבאי. מאז שהחוק פקע ואחרי פסיקת בג"ץ ממרץ 2024, חל איסור לתקצב את הישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים לצה"ל. מאז מנסה הממשלה לקדם חוק גיוס חדש, שגם יעמוד במבחן בג"ץ, זאת לאחר שהקואליציה הנוכחית בחרה להחיל דין רציפות על חוק הגיוס שהובא בימי ממשלת השינוי תחת שר הביטחון דאז בני גנץ.
על אף הניסיון לזרז מתווה לחוק גיוס שירגיע את הלחץ מול הציבור החרדי, חלפו כשבעה חודשים וטרם הבשיל נוסח חוק מוסכם. בחודשים האחרונים נוהלו כ־14 דיונים בוועדת החוץ והביטחון סביב חוק הגיוס המעודכן, אך רובם היו יותר הצהרתיים מאשר אופרטיביים. אחת הסיבות לכך היא שבראשות הוועדה מכהן ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), שעומד על כך שהצעת החוק החדשה תוביל לשינוי דרמטי בגיוס חרדים ולא תמשיך את "הישראבלוף", שהיה עד כה בכל המתווים שאושרו אבל בפועל לא השפיעו על מאזן הגיוס בציבור החרדי.
אז מה הסטטוס העדכני של החוק ומי מושך בחוטים?
את ההנהגה החרדית מייצג אריאל אטיאס, שמונה לרכז את המשא ומתן ולבחון פתרונות ואפשרויות בנושא גיוס בני הישיבות מטעם תנועת ש"ס והמגזר החרדי. אטיאס פועל בעיקר מול הצוותים של שר הביטחון ישראל כ"ץ, מזכיר הממשלה יוסי פוקס ובכירי אגף כוח אדם בצה"ל.
במהלך החודשים האחרונים נשמעה ביקורת קשה בקרב חברי ועדת החוץ והביטחון, שקובלים על כך שהמגעים מתרחשים בדלתיים סגורות וללא שיתוף חברי הכנסת - שלא מוכנים לקבל מציאות שיקבלו מתווה מוכן לאישור מבלי שיהיו חלק מהותי בהכנת החוק.
שר הביטחון כ"ץ, שמונה לפני חודשיים בדיוק במקומו של השר יואב גלנט שפוטר, בין השאר כדי להקל על קידום חוק גיוס, מציב יעד הדרגתי של גיוס חרדים, כאשר המטרה היא 50% גיוס של כל שנתון חרדי תוך שבע שנים. מנגד, עמדת צה"ל שמוצגת בדיונים הפנימיים היא שניתן לגייס 4,800 חיילים חרדים בשנה הקרובה, עוד 20% בשנת 2026 ולאחר מכן למערכת הביטחון אין שום הגבלה על קליטה וגיוס של צעירי המגזר החרדי.
בדיוק בגלל הפער הזה, בשבוע שעבר שלחה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מכתב חריף לשר הביטחון, שבו היא מתריעה כי הנחות מוצא שהיו קיימות בעבר ביחס לכמות המתגייסים ולהיעדר סנקציות אישיות אינן רלוונטיות עוד. לדבריה, ייתכן שהסדר גיוס עם מספרים נמוכים יותר ממה שצה"ל אומר שהוא צריך ויכול לגייס יהיה בעייתי מבחינה משפטית, בגלל "צורכי הביטחון, צורכי המשק וערך השוויון בנטל", כלשונה.
מנגד, עומדת ההנהגה הפוליטית של הציבור החרדי. הם אומנם מבינים שהמציאות השתנתה אחרי 7 באוקטובר ושהחברה הישראלית לא תהיה מוכנה לאפשר לפטור גורף רק למי שמשתייך לציבור החרדי, אך נתונים תחת לחצים אדירים של העסקנים וההנהגה הרוחנית, שמסרבים לחוק שימנע מצעיר חרדי שמעוניין להישאר בישיבה לעשות זאת. באופן כללי, הם מציבים קו אדום בכל הנוגע להפעלת סנקציות אישיות (כמו מניעת סבסוד למעונות יום, שלילת רישיונות או הטבות רשמיות מטעם המדינה) וכן למכסות גבוהות של מתגייסים.
בתוך הקואליציה, הנוכחות של ההתנגדות לחוק שינציח אי־שוויון בנטל, ובפועל לא יקל את כובד הנטל ממי שכבר משרת, לא נעלמת. חברי כנסת ושרים רבים בסיעות הליכוד והציונות הדתית מבהירים בקול ובאופן פומבי שלא ייתנו את ידם למהלך כזה. אומנם הפרישה של גלנט מחלישה מעט את ציר ההתנגדות, אבל יש מספיק חברי קואליציה שלא יתמכו בחוק שלא יעמוד בצורכי מערכת הביטחון. מדובר בדמויות כמו השר אופיר סופר, חברי הכנסת דן אילוז, משה סעדה, אוהד טל ומשה סולמון, שיחד עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין עשויים להוות "בלוק חוסם" לחוק בלי שיניים ובלי שינוי אמיתי.
במהלך המשבר בשבוע שעבר סביב חוק "הרווחים הכלואים", נרשמה בפעם הראשונה הרמת ראש של חברי כנסת חרדים נגד הקואליציה. מדובר בתמרור אזהרה נגד ההבטחות של נתניהו ומקורביו, שבינתים נותרות ללא כיסוי. האיום המרכזי של הסיעות החרדיות הוא לא לאפשר את אישור תקציב המדינה לשנת 2025 לפני שיאושר חוק גיוס.
לפי לוחות הזמנים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עתיד להביא בחודש הקרוב את האישור הסופי של חוקי התקציב, אך ההצבעה יכולה להידחות עד סוף חודש מרץ. מעבר לכך אי אפשר, כי המשמעות היא הפלת הממשלה - והחרדים יודעים זאת היטב. הדילמה שמעסיקה אותם עכשיו היא מה עדיף: חוק גיוס שבאמת יביא אלפי צעירים לבקו"ם ויכלול סנקציות כבדות על מי שישתמט, או הפלת הממשלה ולקיחת סיכון שהממשלה הבאה תהיה בלעדיהם ותלך אפילו יותר רחוק בגזירות נגד הציבור שלהם.
נתניהו הבטיח לראשי המפלגות החרדיות שכבר בשבוע הקרוב יונח על שולחן ועדת החוץ והביטחון נוסח חוק מוסכם - והוא גם מנסה לשווק את זה כמשהו שהוא מסוגל להעביר בתוך הקואליציה למרות ההתנגדויות הצפויות. עם זאת, בשבוע הקרוב לא מתוכנן דיון בנושא בוועדה, אדלשטיין מבהיר שלא יאשר חוק "פרווה" שלא עומד ביכולות ובצרכים של הצבא, וגם היועמ"שית מחכה מעבר לפינה בעיניים פקוחות לרווחה.
ומה מכאן?
ייתכן שבכל זאת משהו יקרה השבוע, ושווה להפנות לשם מבט. השקת חטיבת "החשמונאים", חטיבה קרבית חרדית ראשונה בצה"ל שאמורה להוות פלטפורמה מרכזית לגיוס חרדי "גלאט כשר". עשרות צעירים אמורים להגיע בקרוב לבסיס החדש שהוקם בבקעת הירדן, עם הקפדה על סטנדרטיים הלכתיים גבוהים והפרדה מגדרית מלאה, לצד אימונים קרביים לכל דבר ועניין. דרך המהלך הזה מקווים בצה"ל להוכיח שהם מוכנים לכל תרחיש ויעמדו בכל משימת גיוס שיוחלט עליה בדרג הפוליטי.
השבועות הקרובים יהיו דרמטיים בניסיון למצוא פשרה שתניח את דעתם של כלל מרכיבי הקואליציה - הציונים והחרדים - וגם תספק למערכת הביטחון את כוח האדם שנחוץ לשלל המשימות בחזית ובעורף. בהנהלת הקואליציה ינסו לנתק את הקשר בין קידום חוק הגיוס לבין אישור סופי של תקציב המדינה, ובכך לפחות להרוויח עוד זמן יקר ולפתור את הסוגיה הכי בוערת בחברה הישראלית.