פרסום ראשון: נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, מבקר בחריפות את החלטתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שלא למסור את נימוקיה לסגירת תלונה נגד שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב, אותה הגיש עו"ד אביעד ויסולי. בהחלטה המשתרעת על פני עשרה עמודים, קובע הנציב כי היועמ"שית פעלה בניגוד לדין.
במסגרת החלטתו, הנציב התייחס לכך שאחד מעוזריה של היועמ"שית, ד"ר חגי הרוש, חתום על המכתב ולא היועמ"שית בעצמה למרות שהיא המוסמכת להחליט בעניין לפי חוק יסוד השפיטה. הרוש חתם על המכתב לאחר שהיועמ"שית קיבלה את ההחלטה. הנציב קיבל את עמדת היועמ"שית כי עוזריה יכולים לחתום על הודעות שונות, כולל החלטה של היועמ"שית שלא לחקור שופט, אך קבע כי יש להבהיר בהודעות הללו כי היועמ"שית קיבלה בעצמה את ההחלטות – דבר שלא נעשה במסגרת ההחלטה שלא לחקור את השופט חאלד כבוב.
הנציב התייחס בחריפות לטענת היועמ"שית כי היא אינה מחויבת לנמק את החלטותיה שלא לפתוח בחקירה נגד שופטים, למרות שיש חובת נימוק שכזאת כאשר מוגשת תלונה רגילה. הנציב כתב כי היועמ"שית לא סיפקה הסבר "לחוסר השוויון שנוצר בין אזרח המגיש תלונה "רגילה", לבין אזרח המגיש תלונה נגד שופט. לנו נראה כי לשאלה אם נימוקי ההחלטה דרושים למתלונן לצורך הגשת ערר או לצורך הגשת עתירה לבג"ץ, אין נפקות מהותית לעניין זה".
הנציב הבהיר כי התנהלות היועמ"שית מקשה על האפשרות לתקוף את החלטותיה: "ברור כי יקשה על המתלונן לתקוף כראוי את החלטת היועצת במסגרת עתירה לבג"ץ, אם הנימוקים להחלטה כלל לא נמסרו לו". הנציב הוסיף כי לכאורה היועמ"שית מחויבת לנמק את החלטה לפי חוק ההנמקות, וכן כי הוא מחויבת לנמק את ההחלטה מכוח חובת ההגינות ומכוח עיקרון תקינות המינהל.
הנציב הוסיף כי למרות שהחלטת היועמ"שית שלא לפתוח בחקירה נגד שופט לא כפופה למנגנון הערר בחוק סדר הדין הפלילי "הרי שהחלטה זו נתונה כמובן לביקורת שיפוטית. לכן, ראוי ונדרש למסור למתלונן את ההנמקה כראוי, כדי לאפשר לו לתקוף את ההחלטה במסגרת המתאימה לכך". מכיוון שסמכויות הנציב מצומצמות ביותר, הוא המליץ ליועצת המשפטית לממשלה למסור בהקדם את נימוקי החלטתה שלא לחקור את השופט חאלד כבוב "ולו בתמצית". לאור האמור, הנציב קבע כי טענת היועמ"שית שהיא אינה מחויבת למסור נימוק להחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד השופט חאלד כבוב "אינה מתיישבת עם הדין והפסיקה".
עו"ד אביעד ויסולי שהגיש את התלונה מסר למעריב: "נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות ביקר בחריפות את כל הגורמים שעסקו בתלונה נגד השופט כבוב: אגף החקירות במשטרה, הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה. בעת שהתלונות נחקרו השופט כבוב מונה לבית המשפט העליון. הוועדה לבחירת שופטים עצמה את עיניה מתיק החקירה".
לדברי ויסולי, "הסיכוי שכל גופי אכיפת החוק התרשלו בשוגג שואף לאפס. יד מכוונת ניסתה "לקבור" את החקירה בכל שלב ושלב בה. רק התמדה ונחישות חשפו את מחדלי החקירה, הפרקליטות והיועמ"שית. אכיפת החוק הבררנית בפרקליטות מעולם לא הייתה כה ברורה כשמש ומוכחת מעל לכל ספק".
ויסולי טוען כי "אותו הדבר קורה בימים אלה ממש עם תיקי החקירה נגד השופט יצחק עמית. הוועדה לבחירת שופטים מודעת היטב לחקירות אך חבריה, כולל שופטי בית המשפט העליון, עוצמים את עיניהם ביודעין. אדם החשוד בפלילים עומד להתמנות לנשיא בית המשפט העליון. בושה וביזיון למערכת המשפט, לוועדה לבחירת השופטים ולמערכת אכיפת החוק במדינת ישראל".