היום נודע כי שישה אנשי מודיעין פנו לח"כ עמית הלוי (הליכוד) וסיפרו לו כי ישנו מחקר מודיעיני שנוסח באמ"ן הטוען למעורבות "גורם זר" במתקפת ה-7 באוקטובר. לפי אותם גורמים, אמ"ן מנע מהם להעביר את המסמך לידי הדרג המדיני. תואר שלאחר מכן פנו אותם אנשי מודיעין לנגד ארי רוזנפלד, הנאשם בפרשת המסמכים המסווגים, וניסו להיעזר בו על מנת להעביר את המסמך לראש הממשלה. 

מאוחר יותר היום שוחח ח"כ עמית הלוי עם בן כספית ואריה אלדד ברדיו 103fm על הדברים. בעניין הפרסומים על שמועות למעורבות זרה ב-7 באוקטובר אמר: "אני ראיתי גם את הפרסום. אני לא מתייחס לשיחות אישיות בפומבי. לאף שיחה שאני מקיים כחבר וועדת חוץ וביטחון. לא עם אף אחד. אני חושב שכל הכתבות הללו באופן כללי, מהבוקר מהידיעה על ארי רוזנפלד, אני חושב שגם הידיעה הזאת. אני חושב שכולן חלק מהמסע, שמבחינתי, ממש גובל ברשעות. פשוט לנקום בו ואולי גם באחרים, שחטאם היה שהם חשפו, שלא בטובתם ולא מתוך רצון כזה, שיש קבוצה בצה"ל שהחליטה למדר את הקבינט ולא להעביר לו ידיעות בנושאים חשובים".

עמית הלוי (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
עמית הלוי (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

"אני עד היום משתומם, איך האנשים הללו לא נחקרו. בכתב האישום הפרקליטות מתפתלת איכשהו, למה הידיעה הזאת לא הועברה לראש הממשלה. התפתלות שקשה לקרוא אותה בכלל. אני חושב שפרקליט המדינה והאנשים הרלוונטיים קודם כל היו צריכים לחקור את הדבר הזה", הוסיף. 

כשנשאל מה היה עושה במידה והיו פונים אליו בצורה דומה ענה: "מה שכל אזרח היה עושה. אני אומר לך מה היית עושה, היית רץ למי שמופקד על ביטחון המדינה ואומר לו 'יש פה מרגל'. היית רץ לאנשים המוסמכים ובמקרה הזה ראש הממשלה הוא המופקד הבלעדי, למעשה כשר-על, מה שנקרא בחוק יסוד הממשלה, גם על ביטחון המדינה וניהול המלחמה".

"היית מוסר את המידע הזה. זאת חובתך האזרחית, חובתך המוסרית וחובתך לביטחון המדינה. לכן אני אומר, אני לא מצליח להבין את האירוע הזה. הייתי באיחוד האירופי שבוע אחרי שראש הממשלה עמד ואמר 'ממדרים אותי מחומרי ביטחון חיוניים'. חברי פרלמנט אירופי לא הבינו, ביקשו ממני הסברים, לא הייתה להם שום אפשרות להבין את האירוע – איך בדמוקרטיה, יש איזשהו קצין שלא מעביר חומר לראש הממשלה ועוד יותר שלא נחקר ולא נעצר על זה?", אמר. 

כשנשאל האם זה בסדר שיש משמעויות מדיניות שנחסמות על ידי דרג של מקבלי החלטות באמ"ן, לפי השערה של אריה אלדד, השיב: "אני לא יודע לאמת או לאשר. אני חושב שבאירוע הזה יש יותר ממסמך אחד. זאת השערתי בנושא. דבר שני, מעבר רפיח היה שער ענק לבניין והתפתחות מפלצת הטרור 'חמאס' לאורך שנים. למעבר רפיח יש שני צדדים".

"זאת הערכה סבירה ביותר ההערכה שלך, בין אם זה קשור למסמך כזה או אחר. זה ברור לגמרי שמעבר רפיח באור יום ולא באיזה מנהרה נסתרת, מעבר לאותן 200 מנהרות שגילו אחרי שעברו מטר-מטר באותם 14 ק"מ בציר פילדלפי וגילו שהוא 'מחורר' ממזרח למערב ולא נותר מקום שלא הייתה בו מנהרה", הוסיף.

עוד אמר הלוי: "מעבר לכך במעבר עצמו, בלי שצריך להתאמץ ואם היה צריך להתאמץ היה אפשר לשלם כמה דולרים ואז המאמץ היה נחסך. זה ברור לגמרי, זה דבר שהוא לא סוד והוא ידוע לכולם. באופן כללי לגבי הדבר הזה, מעורבות כזו או אחרת – עצם העובדה שמישהו בצבא בדמוקרטיה מרשה לעצמו, גם אם יש לו פרשנות אחת. מרשה לעצמו לא להגיע למקבלי ההחלטות ולא להציף את הדברים, גם אם יש יותר מאפשרות אחת, זה סוג מחשבה טוטליטרית".

ח"כ הלוי הוסיף בעניין הנגד הנאשם, ארי רוזנפלד: "אין ספק שהוא גיבור ישראל ממש, אין ספק. הוא גיבור מכל בחינה. אני חושב שהמחשבה בכלל לקרוא את סעיף 113 בחוק העונשין, שעוסק במסירת מידע לאויב ובריגול, לאזרח שמסר לראש הממשלה מידע. יכול להיות שבדרך הוא לא הצליח להגיע לראש הממשלה ומסר את זה לקצין שהיה בבור בקריה, שהוא בעצמו קצין בצה"ל. המחשבה הזאת בכלל שחייל רואה בעיה ביטחונית, מגיע לראש הממשלה ומאשימים אותו בסעיפים שעניינם בגידה היא חרפה משפטית. הוא גיבור".

כשנשאל האם חומרת העבירה השקולה כנגד התועלת של המעשה, נוכח הטענות לסיכון מקורות מידע השיב: "אני חושב שהוא גם גיבור וגם לא עבר עבירה של ממש. בכל מקום אחר, לולא שיש פה חיסול חשבונות פוליטיים ועניינים שחורגים מקריאה משפטית של הסיטואציה, זה היה נגמר בנזיפה משמעתית לכל היותר. משיקול הדעת להעביר לאיש בלשכת ראש הממשלה, שיקול הדעת היה יכול להיות קצת אחרת".

"חוץ מזה ארי רוזנפלד הוא גיבור וצדיק. הוא אדם שנלחם לביטחון המדינה במעשה הזה עצמו. הרי מה הנושא המדובר, מה פורסם בבילד? המסמך שפורסם אומר שהחמאס אומר 'אנחנו עושים את המשא ומתן אך ורק לשם הפעלת לחץ עממי על ממשלת ישראל'. לשם כך נועדו ההפגנות. אגב לא מזמן הודה בזה ראש השב"כ, שאמר למשפחות שההפגנות מקשיחות את עמדת החמאס. יותר מזה אמר מזכיר המדינה בלינקן שחשף שהלחץ על מדינת ישראל רק הרחיק ופגע בחטופים. אמר את זה בקולו לניו יורק טיימס", ציין. 

"אז רואה את זה נגד, אני אומר שוב, זה דבר שהראשונים שצריכים לדעת מזה זה הציבור הישראלי, אל תשתפו פעולה עם החמאס. הם מתעתעים בכם, הם משטים בכם, הם פוגעים דרככם בחטופים שאתם מייצרים את הלחץ. הם לא רוצים עסקה, הם רוצים רק משא ומתן. זה התוכן של המסמך. אין עניין לסינוואר דאז בעסקה עצמה. יש לו עניין במשא ומתן, כי הוא משסה את החברה הישראלית, כי הוא יוצר לחץ על הממשלה. מה יותר ביטחון המדינה מזה?" אמר.

בנושא צפון הרצועה והתוכנית פעולה שם: "אני לא יכול לתת תשובה על זה. נלחמים כדי לממש את יעד הקבינט – השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס. אבל לא ככה נלחמים ולא ככה מפנים שטח. לא מכניסים את החיילים שלנו לבית חנון כשהמצלמות שם עובדות, זה פשוט בלתי נתפס. מה שהיה צריך לקרות שם זה כיתור של האזורים הללו, במובן הזה זה מופעי גם ב'תוכנית האלופים'. פינוי של האוכלוסייה ואחר כך מצור אפקטיבי. הדברים כל כך פשוטים, הם מופיעים במדריך הצבאי הבריטי. הם הדין הבינלאומי".

"איכשהו מתעקשים בצה"ל, מישהו בפיקוד הבכיר, כאילו אנחנו לא רוצים או לא יודעים לנצח. מכתרים, מפנים את האוכלוסייה ואז עושים מצור אפקטיבי -לא מים, לא מצלמות, לא חשמל, לא אוכל, לא כלום. הכל ידוע איפה הוא, הכל מפוצצים, הכל מחסלים. זהו להכריע. ואז אחרי זה, אחרי שבועיים הם יהיו מותשים ורעבים, נכניס חיילים לטהר רחוב-רחוב. אני לא מדבר עכשיו על מה יקרה בהמשך, איך יכניסו את האנשים אחר כך חזרה? אם יכניסו אותם? לא יכניסו אותם בכלל? אבל קודם כל המלחמה עצמה. ואותו דבר בעיר עזה – מפנים, תמרון לשם פינוי, כיתור כמו שצריך, מצור אפקטיבי. להכריע את החמאס. הכרעה פירושה – או שהחמאס מרים דגל לבן או שהוא לא מסוגל להרים דגל בכלל. או מת או נכנע, אלו האפשרויות בצבא, בכל צבא ובכל מלחמה", אמר.

סייע בהכנת הכתבה: אלון גבאי