ליאורה בן צור, ממייסדות תנועת "עתיד לעוטף" ומובילות מאבק יתומי שבעה באוקטובר, פנתה לוועדת העבודה והרווחה בכנסת: "אין דבר כזה חצי יתום. אנחנו קורסים כלכלית, ולא קיבלנו שקל מהמדינה."
בעקבות אסון ה-7.10, עשרות תושבי העוטף איבדו את שני הוריהם, חלקם התייתמו מהורה אחד טרם האירועים, וההורה השני נרצח במתקפה הרצחנית. קבוצה של כ-60 יתומים פנתה לתנועת "עתיד לעוטף" בבקשה להוביל את מאבקם.
משפחות רבות נותרו ללא עורף משפחתי, תוך התמודדות עם טראומה בלתי נתפסת. עד כה, מדינת ישראל נמנעה מלהעניק להם סיוע כלשהו בטענה כי רק הורה אחד נרצח באירועים.
אמה של ליאורה, מרסל טליה ז"ל, נרצחה ב-7.10 בקיבוץ עין השלושה, בדרכה לבית בתה עם ממתקים לנכדים. באותה העת, ליאורה הייתה בחדר לידה. אביה של ליאורה נהרג בתאונת עבודה בשנת 2015. למרות הטרגדיה הכפולה, ליאורה אינה זכאית לשום סיוע מהמדינה, כיוון שאביה לא נרצח באירועי ה-7.10.
בשלישי, פנתה ליאורה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בדרישה להכרה וסיוע לכל יתומי ה-7.10, תוך הצגת עמדתה הברורה: "אין דבר כזה חצי יתום".
באפריל האחרון, הוגש תיקון לחוק נפגעי פעולות איבה במסגרת מלחמת חרבות ברזל, ביוזמת ח"כ ינון אזולאי (ש"ס). התיקון, שעבר בקריאה טרומית, נועד להעניק הכרה וסיוע ליתומים שאיבדו את שני הוריהם עקב האירועים. תנועת "עתיד לעוטף" ממשיכה במאבקה לקדם את התיקון עד לאישורו הסופי.
מתוך דבריה של ליאורה בן צור: "ב-7.10 ב-06:30 בבוקר הייתי מנותקת קשר, ולא ידעתי מה קורה בבית שלי בקיבוץ עין השלושה. אחים שלי הגיעו לחלץ את משפחתי. הם מצאו את אמא שלי מרוססת בכדורי קלצ'ניקוב, וכשהרימו את הגופה שלה, היא החזיקה ממתקים צמודים ללב בשביל הילדים שלי.
"יום למחרת, השתחררתי מבית החולים עם תינוקת חדשה וקברתי את אמא שלי חמש שעות לאחר מכן. ישבתי שבעה כיולדת טרייה. עד היום לא קיבלתי שקל, שום קצבה. למה? כי רק אמא שלי נרצחה ב-7.10."