לאחר עיכובים רבים וויכוחים חריפים: טיוטת חוק גיוס מגיעה לכנסת בשבוע הבא. סדרת הדיונים על מה שבאופן רשמי מכונה "תיקון מספר 26: שילוב תלמידי ישיבות", הלא הוא חוק גיוס חרדים לצה"ל, תיפתח בוועדת חוץ וביטחון ביום שלישי הקרוב וצפויה להימשך, להערכת גורמים בוועדה, לכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים, וייתכן שאף יותר. שר הביטחון, ישראל כ"ץ, מתכוון באופן חריג להשתתף בכל דיוני הוועדה, ככל שהלו"ז יאפשר לו זאת.
בהתחשב בעובדה כי המפלגות החרדיות גם היום מתעקשות לקשור את הצבעתן בעד תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית באישור חוק הגיוס, במהלך דיוני ועדת חוץ וביטחון הקואליציה תהיה נתונה למתח רב וללחץ כבד. זאת משום שהתקציב חייב לעבור סופית עד 31 במרץ. סעיף 36א(א) לחוק יסוד: הכנסת קובע שאם עד אז הכנסת לא תעביר את התקציב בשלוש קריאות, הכנסת תתפזר ויילכו לבחירות.
לדברי גורמים פוליטיים בכירים: "החרדים עשו טעות כשקשרו פומבית את התקציב לחוק הגיוס במקום ללחוץ על נתניהו להעביר את התקציב בהקדם האפשרי כדי שלאחר מכן יתמקדו בחוק הגיוס. במקום זה הם התנו את התקציב בחוק הגיוס - זה גול עצמי, הרי הדרך לאישור החוק לא תהיה קלה, בלשון המעטה, והדד-ליין לאישור התקציב אי אפשר לדחות. אם האירוע יסתבך תוך כדי דיוני ועדת חוץ וביטחון וחוק הגיוס ייתקע - החרדים יצטרכו להחליט: או שהם מוותרים על קשירת תקציב בגיוס ויאשרו את התקציב בלי חוק גיוס בכיס, או שיפילו את הממשלה ויובילו את המדינה לבחירות, כאשר הם לא רוצים אותן".
לדברי גורם בכיר בקואליציה: "עכשיו, אחרי שצה"ל שינה את עמדתו וטוען שעוד מעט הוא יהיה מוכן לקלוט את כל החרדים - יהיה הרבה יותר קשה להעביר את החוק. גם ציבורית, אך בעיקר משפטית. היועמ"שית לכנסת תצטרך להגן על החוק, הודעת צה"ל משנה את הבסיס המשפטי בנוגע לסוגיית השוויון. הרמטכ"ל, אולי, לא קבר את חוק הגיוס עם טענתו לגבי היכולת לקלוט את כולם, אך הוריד משמעותית את סיכויי החוק לעבור".
במקביל גורמים בכירים בליכוד זועמים על הרמטכ"ל וטוענים: "מתבקשת בדיקה מעמיקה של פניית הפרסה הזאת של צה"ל. איך יכול להיות שעד עכשיו הצבא טען כי בקושי מסוגל לגייס 3,000 חרדים - ופתאום הכול השתנה ובעוד שנתיים הוא מוכן לקלוט את כולם? היתכן שבמשך שנים צה"ל רימה את הציבור? יש לבדוק את כל הגורמים בצה"ל שבמשך תקופה העבירו ניירות לדרג המדיני וטענו שאי אפשר לגייס את רוב החרדים. זה מחייב ועדת חקירה ולמבקר המדינה יש סמכות לחקור את האירוע המזעזע הזה".
המתווה שיעלה לדיוני ועדת חוץ וביטחון מתייחס לבני ה-18 בקרב המגזר החרדי, ולא לכלל מחויבי הגיוס שמספרם הכולל, לפי נתוני צה"ל, עומד על כ-70 אלף איש. המתווה המוצע קובע כי השנה יתגייסו לצה"ל 4,800 צעירים חרדים, בשנה הבאה מספר המתגייסים יגיע ל-5,700, כאשר מספר היעד של חרדים מתגייסים בעוד שבע שנים הוא 19 אלף.
טיוטת החוק כוללת סנקציות מוסדיות על הישיבות שלא תעמודנה ביעדי הגיוס, והסעיף המשמעותי אף יותר: הסנקציות האישיות על המשתמטים, הכוללות שורה של צעדים, ביניהם שלילת קצבאות, שלילת רישיון נהיגה ואיסור יציאה מהארץ. הסנקציה הקשה מכולן - מעצר בפועל של משתמט - ככל הנראה תעמוד במוקד הדיונים, כאשר החרדים מתנגדים לה.
גורמים המעורים בבניית המתווה טוענים כי הטיוטה מתואמת עם נציג החרדים, השר לשעבר אריאל אטיאס, ומה שהכי חשוב לקראת הדיונים בוועדת חוץ וביטחון - עם יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין. נזכיר כי אדלשטיין מתבטא באופן קבוע כי לא יאפשר להשתמש בוועדה שבראשותו כחוּתמת גומי, ויתעקש על גיבוש חוק גיוס אמיתי התואם את הצרכים האמיתיים של צה"ל בחיילים.
הגורמים המעורים מדגישים כי "התיאום עם אדלשטיין לא אומר שאין פערים ומחלוקות, אבל אדלשטיין - לא גלנט שתקע את החוק כי רצה לפגוע בממשלה. אדלשטיין רוצה חוק אמיתי - זה מה שרוב הקואליציה רוצה והכי חשוב - זה מה שהציבור רוצה".
לטענת גורמים פוליטיים בכירים: "החרדים אמנם לא מרוצים מהמספרים שבמתווה ומהסנקציות, והם עוד יצטרכו לתווך את החוק לרבנים, אבל הפוליטיקאים החרדים כבר מבינים כי אין מנוס מחקיקת חוק גיוס. או שיהיה חוק בתמיכתם - או שלא תהיה ממשלה. אין אמצע".
האירוע שלהערכת גורמים פוליטיים המעורבים בעבודה על חוק הגיוס צפוי להקשות על קידום החוק הוא שינוי דרמטי ומפתיע בעמדת צה"ל. נזכיר כי, אחרי תקופה ארוכה שבמהלכה צה"ל טען כי מסוגל לקלוט מספר מאוד מוגבל של צעירים חרדים - בשבועות האחרונים נרשם מהפך מפתיע.
לפני כשבועיים, בדיון אצל שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אכ"א טענו כי החל מהשנה השלישית, שנת 2027, צה"ל יהיה מוכן לקלוט את כל בני ה-18 מחויבי הגיוס במגזר החרדי.
עוד אמר הרמטכ"ל במהלך אותו הדיון כי, כדי לקלוט את כל הצעירים החרדים, דרושה היערכות של צה"ל ותמיכת הרבנים החרדים.
על פי הערכה של מספר גורמים מעורים, אל מול שינוי העמדה הדרמטי של צה"ל באשר ליכולתו לקלוט חרדים, ידגיש שר הביטחון את אמירתו של הרמטכ"ל כי הדבר כרוך בתמיכת רבני המגזר.
ערב פתיחת הדיונים על חוק הגיוס בכנסת, לפי הערכה בקואליציה, יש סכנה כי לאור העימות בין שר הביטחון והרמטכ"ל, האחרון עלול להקשות על עבודת הוועדה בקידום חוק הגיוס, בכל הנוגע להבעת עמדתה של מערכת הביטחון ותיאומה עם שאר הגורמים.