התבטאותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הערב (שבת) בנוגע להדחת ראש השב"כ רונן בר עוררה סערה וחילוקי דעות חריפים בין הצדדים בשאלת הקשר בין המהלך לבין פרשת "קטארגייט".
נתניהו טען כי אי האמון שלו בראש השב"כ החל ב-7 באוקטובר והתגבר עם הזמן - "הרבה לפני ההחלטה על פתיחת החקירה בעניין קטר". לדבריו, "הפיטורים לא נועדו למנוע את החקירה, החקירה נועדה למנוע את הפיטורים".
הפרשנית דפנה ליאל מחדשות 12 טענה מנגד כי "נתניהו ניסה להוכיח הערב שאין לפרשת קטארגייט קשר להדחת ראש השב"כ אבל עשה בדיוק ההפך". לפי ליאל, "הבקשה לתגובה על הפרשה הוגשה על ידי עופר חדד ב-9.2, ומכתבו של נתניהו לרונן בר לזרז את התחקירים שביקש נשלח למחרת, ביום שנחשפה הפרשה".
הפרשן רביב דרוקר הצטרף לביקורת, וטען כי "החשיפה של קשרי פלדשטיין-קטאר בערוץ 12 הייתה כבר ב-10.2, הרבה לפני המועד בו היה צריך להיות מוגש תחקיר השב"כ". עוד הוסיף דרוקר כי "חודשים ארוכים של מלחמה לא היה שום ביטוי לחוסר שביעות רצון של נתניהו מראש שב"כ" וכי "למעשה, יש שבחים מתועדים של נתניהו לבר".
מנגד, בסביבת ראש הממשלה דוחים על הסף את הטענות ומציינים כי "ראש הממשלה ביקש מראש השב"כ להציג לו את התחקירים כבר בפגישה ביניהם שנערכה ב-29 בינואר 2024".
גורמי לשכת רה"מ מוסיפים כי "כוונת ראש הממשלה לסיים את תפקידו של ראש השב"כ פורסמה בתקשורת כבר בתחילת נובמבר 2024 - שלושה חודשים לפני פתיחת החקירה בענייני קטר". לראייה, הם מפנים לדיווח באתר "ערוץ 7" מה-18 בנובמבר 2024 שכותרתו: "דיווח: נתניהו שוקל לפטר את ראש השב"כ רונן בר".
