כמה סיבות יחד הניעו את הרשות הפלסטינית ליזום את הפנייה להאג. הראשונה נולדה בכלל ברצועה. ארבעה חודשים חלפו מאז המלחמה, וברמאללה רואים כיצד ישראל מצליחה איכשהו לחמוק מדין וחשבון על היקף ההרס וממדי ההרג שהותירה, איך גולדסטון לא משמיע ציוץ, וכיצד מראות ילדי עזה המתים הולכים ומתמסמסים בתוך ים הזוועות שמגיע מסוריה ומעיראק.
גם הרחוב הפלסטיני לוחץ על מנהיגיו לפריצת דרך. האזרח הפשוט רוצה לנוע בחופשיות בכבישים, לעבד את אדמתו בנחת, לבקר את קרוב משפחתו בעזה ולצאת לעבודה בישראל. רובם שומרי חוק ששוכנעו כי האלימות מביאה עליהם חורבן. ולמרות זאת, הם לא זוכים לראות הטבה קרובה באורח חייהם ולא עתיד מבטיח לילדיהם. קשה היה להיכנס לנעליהם כשהם צפו בתמונות מרצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן או לאחר שריפתו למוות של הנער מוחמד אבו חדיר משועפאט. קשה להיות חקלאי שמגלה כי אלמונים גדעו את עצי הזית שלו, שעליהם פרנסתו מאז ילדות.
גם הרחוב הפלסטיני לוחץ על מנהיגיו לפריצת דרך. האזרח הפשוט רוצה לנוע בחופשיות בכבישים, לעבד את אדמתו בנחת, לבקר את קרוב משפחתו בעזה ולצאת לעבודה בישראל. רובם שומרי חוק ששוכנעו כי האלימות מביאה עליהם חורבן. ולמרות זאת, הם לא זוכים לראות הטבה קרובה באורח חייהם ולא עתיד מבטיח לילדיהם. קשה היה להיכנס לנעליהם כשהם צפו בתמונות מרצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן או לאחר שריפתו למוות של הנער מוחמד אבו חדיר משועפאט. קשה להיות חקלאי שמגלה כי אלמונים גדעו את עצי הזית שלו, שעליהם פרנסתו מאז ילדות.
מה מקבל האזרח הפלסטיני אחרי כל זה? ראיס ששומר על שלום הישראלים. הימין והמתנחלים אומנם מאשימים אותו כי הוא טרוריסט ומסית לפיגועים, אבל מחמוד עבאס הוא המתון במנהיגים שהוציאה מתוכה התנועה הלאומית הפלסטינית. כל קצין מינהל אזרחי בצה”ל, או עובד שב”כ מן השורה, יגיד לכם שמנגנוני הביטחון של הרשות משתפים פעולה היטב עם צה”ל ועם השב”כ ברדיפה אחר פעילי הזרוע הצבאית של החמאס ושל הג’יהאד האיסלאמי. בציבור הפלסטיני מודעים לכך, ומעטים רואים זאת בעין יפה.
אבו מאזן אינו רשאי לקפוא על שמריו אבל ידיו קשורות. פרט לחמצן שהוא נושם, ישראל שולטת כמעט בכל: בנתחים מתקציב הרשות, בדלק שלה ובחלק מאספקת החשמל. אפילו כדי לצאת לבקר את ידידו, המלך הירדני, אבו מאזן מבקש אישור מצה”ל.
והנה, גם פנייה לבית משפט בינלאומי בתביעה נגד ישראל על שימוש בלתי מידתי בכוח נגד אזרחים, מתקשה הרשות להוציא לפועל. ישראל נעמדה על רגליה האחוריות, ובגיבוי אמריקאי יצאה לפעולת תגמול נגד קופתה הציבורית של הרשות. ברמאללה בוחנים בימים אלה מוצא מן הסבך וחושבים לפנות שנית למועצת הביטחון של האו”ם כדי לבקש הכרזה על סיום הכיבוש. הרכב המועצה השתנה ב-1 בינואר, ושתי מדינות ידידותיות לרשות הצטרפו למועצת הביטחון - ונצואלה ומלזיה. הן עשויות להכריע את הכף לטובתה.
והנה, גם פנייה לבית משפט בינלאומי בתביעה נגד ישראל על שימוש בלתי מידתי בכוח נגד אזרחים, מתקשה הרשות להוציא לפועל. ישראל נעמדה על רגליה האחוריות, ובגיבוי אמריקאי יצאה לפעולת תגמול נגד קופתה הציבורית של הרשות. ברמאללה בוחנים בימים אלה מוצא מן הסבך וחושבים לפנות שנית למועצת הביטחון של האו”ם כדי לבקש הכרזה על סיום הכיבוש. הרכב המועצה השתנה ב-1 בינואר, ושתי מדינות ידידותיות לרשות הצטרפו למועצת הביטחון - ונצואלה ומלזיה. הן עשויות להכריע את הכף לטובתה.
איך כל זה קשור להאג? בתשע שנות נשיאותו חתר אבו מאזן להשיג שלום, אולם נהדף כל פעם מחדש. האיש הוא בן 80, מעשן כבד ושנים מעטות מחכות לו בכיסאו, אם בכלל. במציאות של שלום רחוק, שבה אתה תלוי כבובה ברצונו הטוב של האח הגדול, כל שנותר לך הוא לנבוח, ואולי גם לגבות מהאח הזה מחיר תדמיתי.
ברשות סבורים כי אות הקין של בית המשפט בהאג הוא נקמה פלסטינית הולמת. אם לא יגיע התיק הזה לידי הרשעה, לפחות תיהנה הרשות מהבאז התקשורתי. כל כותרת, הם מקווים, תשמש סעיף אישום קטן נגד ישראל, וגם תזכיר לכולם כי הזקן עובד קשה.