ההסכם הקואליציוני שנחתם הערב (רביעי) עם יהדות התורה ועם כולנו, ושהגיע לידי מעריב אונליין, כולל התחייבות של כל השותפות הקואליציוניות לתמוך בממשלה ובכנסת בשינוי חוק יסוד הממשלה כך שניתן יהיה למנות יותר מ-18 שרים. האמצעי לכך: דחיית ישום החוק שאושר בכנסת היוצאת והמגביל את מספר השרים ל-18 מהכנסת הנוכחית לכנסת ה-21.
במסגרת הניסיון להגברת המשילות תיבחן הצעה להגדלת משרות האמון במשרדי הממשלה. כך למשל יוצע כי גם תפקידים של משנים למנכ"לים ומקביליהם וכן סמנכ"לים ומקביליהם יחשבו למשרות אמון.
לגבי בית המשפט העליון, נאמר כי סיעת הליכוד וסיעת יהדות התורה יתמכו בממשלה ובכנסת בחקיקת חוק יסוד שיסדיר את מערכת היחסים בין הכנסת לבין בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לעניין הסמכות לפסילת חוקים. חוק היסוד יקנה באופן מפורש סמכות לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לפסול חוקים ברוב של 8 שופטים מתוך 15 שופטים.
בחוק יקבע כי הכנסת תהיה רשאית בהחלטה מיוחדת שתתקבל על ידי רוב חברי הכנסת (61 ח"כים) להותיר את החוק על כנו למשך כל כהונתה של אותה הכנסת ולתקופה של שנתיים ממועד כינון הכנסת שלאחריה. לכנסת שלאחריה תניתן הסמכות במהלך פרק הזה של שנתיים לשוב ולאשרר את החוק בהחלטה מיוחדת שתתקבל על ידי רוב חברי הכנסת (61 ח"כים), ואם עשתה כן יהא החוק תקף ללא הגבלת זמן. סעיף זה מחייב את שני הצדדים להסכם ושתי הסיעות מתחייבות לפעול על מנת שהתיקון יקבל את הרוב הנדרש להליך החקיקה בכנסת.
בנושא הצבעת ישראלים בחו"ל נקבע הנוסח הבא: "הממשלה תגבש הצעת חוק ממשלתית אשר תאפשר הצבעה של ישראלים השוהים בחו"ל ביום הבחירות לכנסת בתנאים ובתבחינים שיוסכמו על דעת כל הסיעות החברות בקואליציה. ככל שהסיעות יגיעו לכדי הסכמה כאמור תונח הצעת החוק על שולחן הכנסת בתוך שנה מיום כינון הממשלה".
לגבי חוק הלאום נקבע כי יוקם צוות בראשות נציג שימונה על ידי ראש הממשלה, אשר יכלול את נציגי כל הסיעות החברות בקואליציה. הצוות יפעל לגיבוש נוסח של חוק יסוד ישראל: מדינת הלאום של העם היהודי, אשר יחייב הסכמה של כל סיעות הקואליציה. ככל שיוסכם על נוסח כאמור, הסיעות מתחייבות לפעול על מנת שנוסח החוק המוסכם יקבל את הרוב הנדרש בהליכי החקיקה בכנסת.
"חוק נורבגי" קטן: ראש הממשלה יגיש לאחר כינון הממשלה הצעה לחקיקת חוק נורווגי קטן שבמסגרתו יתאפשר לח"כ אחד מסיעה של עד שנים עשר חברי כנסת, אשר מונה כשר, להתפטר מהכנסת ולכהן כשר שאינו ח"כ.
לגבי ביטול הסנקציות הפליליות בחוק הגיוס, מובאים בהסכם דברי ראש הממשלה שאמר: "במדינת היהודים לא ייכנס אדם לכלא בשל לימוד תורה".
סעיף נוסף שנכלל בהסכם הקואליציוני כולל הגדלת השכר לחיילי החובה בשנה השלישית לשירותם. בסעיף זה נאמר כי "במקביל לתיקונים לחוק הגיוס, מתוך רצון לחזק את המשרתים בצה"ל ואת התמריצים לשירות הממשלה תקצבה סכום של 1-1.3 מיליארד ש"ח לשנה לצורך הכפלת פיקדון שחרור חיילים משוחררים ו/או שיפור תנאי השכר לחיילי החובה בשנה השלישית".
הסעיף קובע כי "שר הביטחון בתיאום עם שר האוצר יקימו ועדה אשר תמליץ לממשלה את המודל המדויק לימוש התקציב. הצוות יגיש את מסקנותיו במקביל לגיבוש התיקונים לחוק הגיוס ויביא את תיקוני החקיקה הנדרשים לאישור הכנסת לא יאוחר מחמישה חודשים מהקמת הממשלה. יחד עם זה המהלך המתואר יבוצע בהדרגה בתיאום בין שר האוצר לשר הביטחון".
ולגבי הסעיף המכונה "חוק ישראל היום", שהוא הסעיף ה-68 והאחרון בהסכם נכתב: "הממשלה תנהיג רפורמות מקיפות בשוק התקשורת. סיעת הליכוד, סיעת יהדות התורה ויתר הסיעות המצטרפות לקואליציה מתחייבות לתמוך ברפורמות הללו. כמו כן סיעות הקואליציה וחבריהן לא יתמכו בהצעות חוק בתחום התקשורת בלא אישור שר התקשורת. סיעות הקואליציה וחבריהן יתנגדו לכל יוזמה ו/או הצעה בתחום התקשורת ששר התקשורת יתנגד לה".