שר הביטחון לשעבר, שאול מופז, נחת הערב (שבת) בשלום ועושה את דרכו ברכב למלון בו ישהה.
למרות החשש כי ייעצר ע"י פרו-פלסטינים בשדה התעופה, לא נוצרה בעיה בעת שנחת, והוא נמצא עם דיפלומטים ממשרד החוץ בדרכו למלון.
על פי החשש שפורסם מוקדם יותר, מופז, שהיה בדרכו לאנגליה, עלול היה להיעצר עם נחיתתו ע"י גורמים פרו פלסטינים שמנסים להעמיד לדין גורמים ישראלים בשל "פשעי מלחמה" שבוצעו במהלך פעילותם במהלך צוק איתן.
לפני כשבוע, מופז ביקש חסינות דיפלומטית ממשרד החוץ הבריטי בשל הגעתו הצפויה ללונדון, אולם מאחר והוא לא חבר כנסת או שר, החסינות הדיפלומטית לא אושרה לו ונוצר כאמור חשש שאולי ייעצר עם הגעתו לאנגליה.
טרם נחיתתו בשלום, גורמים במשרד החוץ אמרו ל"מעריב-אונליין" כי לא ידוע להם על צו מעצר נגד מופז או שארגונים אנטי ישראליים פעלו לצו מעצר נגדו לאחרונה. אולם, עם פרסום החשש למעצר, החלו במשרד החוץ לפעול יחד עם משרד המשפטים כדי לברר את הנושא. צוות מהשגרירות הישראלית בלונדון נשלח לחכות למופז בשדה התעופה, בכדי לסייע לו במידת הצורך.
מופז הגיע ללונדון להשתתף בכנס של ה"ג'ואיש ניוז", ארגון "ביקום" וערוץ 10, שיתקיים ביום שני ויעסוק ביחסי ישראל בריטניה. בכנס ישתתפו פוליטיקאים נוספים, ביניהם יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג. משרד החוץ, השגרירות וגם הקהילה היהודית החלו להיערך ולהפעיל לחץ על השלטונות מחשש למעצר וביקשו מהממשלה הבריטית לאפשר למופז לנחות ללא עיכוב, אך כאמור, חרף הבקשה הישראלית - משרד החוץ הבריטי הודיע שאינו יכול להבטיח לו חסינות.
קצינים ופוליטיקאים בכירים נוספים נסעו בעבר לבריטניה במקביל לחשש כי יוצא נגדם צווי מעצר. בין המקרים הבולטים - צו המעצר שהוצא נגד שרת החוץ לשעבר, ציפי לבני, בדצמבר 2009. מקרה נוסף הוא של האלוף דורון אלמוג, שנאלץ בשנת 2005 להמתין בתוך מטוס אל על ולא לרדת בשדה התעופה הית'רו שבלונדון. הוא הגיע לשם כדי לגייס תרומות לארגון "עלה", רשת מעונות לילדי פגועי מוחין, לאחר שהתקבל מידע שהוצא נגדו צו מעצר. גם נגד עמיר פרץ הוצא צו מעצר והוא הובהל חזרה לארץ.
עוד נמנעו מלהגיע ללונדון בעבר: אבי דיכטר, משה בוגי יעלון ודן מרידור.
במשרד החוץ אמרו כי החשש להוצאת צו מעצר קטן מאז סוף 2011, בו השתנה החוק הבריטי שמטרתו למנוע מארגונים אנטי ישראלים להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים. החוק הבריטי קובע כי מעתה ואילך בקשת מעצר תינתן רק אם ייקבע מעל לכל ספק כי קיים סיכוי ממשי להגשת כתב תביעה בנושא שלשמו הוצא צו המעצר. המשמעות האופרטיבית היא שמעתה ייאלץ התובע הכללי הראשי בבריטניה לתת את הסכמתו לבקשות להוצאת צווי המעצר מעצר.