אחרי הנשיא אובמה גם וונדי שרמן תת מזכיר המדינה האמריקאי תוקפת היום (שלישי) את נתניהו ואומרת כי מטרת ההסכם לא לשנות את אופייה של איראן אלא לטפל בהתחמשות הגרעינית שלה.
"אני לא שופטת את כושר השיפוט של ראש הממשלה נתניהו", אמרה שרמן בתדרוך לתא הכתבים המדיניים, " הוא פועל עבור ישראל, אבל אני מעודדת את כולם בישראל לקרוא את ההסכם ואת כל הפרטים הטכניים ולבחון את האלטרנטיבות הקיימות. ראש הממשלה נתניהו אמר שהאלטרנטיבה זה לעצור את כל מה שאיראן עושה. אין אלטרנטיבה כזאת. זה נכון שאיראן תומכת בחיזבאללה, מפירה זכויות אדם וכו ואנחנו לא תומכים בפעולותיה אבל מטרת ההסכם שאיראן לא תשיג נשק גרעיני. האמביציה בהסכם עם איראן לא היתה לשנות איראן ואת אופייה אלא רק לטפל בגרעין"
שרמן מדגישה כי בבית הלבן לא מתעלמים מכך שאיראן תומכת בטרור:" עכשיו כשההסכם ייצא לדרך נוכל להתמודד עם נושאים אחרים כמו תמיכה בטרור והפרת זכויות אדם. יהיו לנו צינורות תקשורת מולם והעובדה שלא יהיה להם נשק גרעיני תעזור להתמודד מולם. זאת האלטרנטיבה הטובה ביותר. היא לא מושלמת אבל זה צעד קריטי כדי לוודא שישראל בטוחה , שארהב בטוחה ושהעולם בטוח".
על היחסים הקשים בין ישראל לארהב שהובילו לחוסר בתקשורת בין הצדדים בזמן הקריטי לפני חתימת ההסכם אומרת שרמן כי לכל אורך הדרך ארהב התייעצה עם ישראל ועם מומחים בנושאי הגרעין.
"אני שוחחתי עם ראש המלל יוסי כהן והנשיא אובמה שוחח עם נתניוהו לאחר החתימה. היו לנו התייעצויות קרובות עם ישראל ואנשים היו קרובים אלינו. אחרי ההסכם ביקשו להמשיך בהתייעצויות איתנו. מומחים ישראלים עזרו לנו לשפר את ההסכם בנושאי נשק והיינו מלאי תודה למומחיות הישראלית בכל רמה שתרמו לנו. האם היו קשיים במורד הדרך? כן. אנחנו מאמינים שההסכם מבטיח את בטחון ישראל. ומבטיח המשך מאבק בטרור נגד דעאש וחיזבאללה. יש לנו קשר הדוק ביטחונית וזה לא ישתנה גם מבחינה מודיעינית ומלאי תודה לתרומה הישראלית להסכם.
על נחישותו של נתניהו לטרפד את ההסכם בזירת הקונגרס האמריקאי נזהרת שרמן בדבריה ואומרת כי "אנחנו בתחילת הדרך של הויכוח בנושא. ויש כל מיני קולות. הנשיא מעודד את השיחה והעובדות לצידנו. ואני רוצה שנתייחס רק לעובדות: האם ההסכם מרחיק את הפריצה הגרעינית? כן, האם מעודד שקיפות? בהחלט. האם הסוכנות יכולה לפקח ללא הגבלה על מה שקורה באיראן? כן. האם זה עושה את כולנו בטוחים יותר? כן. אנחנו רוצים שיראו את העובדות.